תכירו את המכון הראשון מסוגו בעולם לחקר חיים בנושאי קיצון

הבוקר (יום ג') השיקה המועצה האזורית תמר את מכון מחקר ים המלח. 5 שנות בנייה והכנות במבנה ייחודי לשימור על מרגלות המצדה הגיעו לסיומן וכעת יפתח המכון את שעריו ויהווה מרכז לחוקרים מכל אזור ים המלח והעולם שיעסקו בחקר תנאי קיצון ואיכויותיו יוצאי הדופן, המאפיינות את אזור ים המלח וסביבתו. דב ליטבינוף ראש מועצת תמר: "מדובר במרכז שיהווה בית למחקרים פורצי דרך"

במרחב ים המלח מתקיים שדה עצום ורב של תופעות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי המהווה מוקד משיכה לחקירה ודרישה.

הבוקר, השיקו את מכון מחקר ים המלח שעתיד להוות מוקד משיכה לחוקרים מכל העולם ולמחקרים פורצי דרך בתחומי הסביבה, מחייה בתנאי קיצון תחום הבריאות (עור, לב, ריאות ועוד..), המיקרוביום, גיאולוגיה, מזג אויר, זואולוגיה, ארכיאולוגיה ועוד.

עוד באתר:

לקראת הכרעה

נתניהו המריא לארה"ב: "אציג לטראמפ את העקרונות שלנו"

שלמה ריזל

"המזרוחניקים מטומטמים"

מרן הגר"י יוסף: "היחס לבני הישיבות גרוע מלחמאס". צפו

נתי קאליש

שפת התפקידים

יוסף אמר בתסכול: "המתח בזוגיות גרוע מהתאונה שעברתי"

הרב אריה אטינגר

מבצע לילי

מכת מחץ לחמאס ולג'יהאד: 23 מבוקשים נלכדו

קובי פינקלר

מדובר בבנייה והיערכות שנמשכה כ-5 שנים במאמץ משותף של הגופים והמועצה האזורית תמר בכדי למצות את ייחודיות תנאי האזור. במסגרת פעילות המכון האוניברסיטאי, יושם דגש על חקר "חיים בתנאי קיצון" כתחום מחקרי חוצה תחומים (מולטידיסיפלינארי), שמטרתו לעזור בהתמודדות העולמית עם תופעות קיצון בעולם. תחום המחקר הייחודי כבר יוצר ענין ותשומת לב רבה בכל העולם.

המכון יפעל תוך שת"פ עם השכנים מירדן על מנת להוות חממה ראשונה מסוגה למחקרים המשותפים לשתי הסביבות האקולוגיות הגדה המזרחית והגדה המערבית של ים המלח.

מבנה המכון מהווה גם הוא יצירה אדריכלית מרשימה. המקום הוקם במבנה לשימור שהושלם בשנת 1963 כ"היכל תרבות מצדה" אותו חנך בשעתו נשיא המדינה הראשון, יצחק בן צבי ז"ל. המבנה המקורי אשר תוכנן בשנת 1961 נבנה כך שיצור המשכיות עם המצוק וישתלב בטופוגרפיה המייחדת את המקום.

"מדובר בפרויקט מתבקש שכן באדמת האזור, בכל סלע ונקיק מסתתרים אלפי תופעות שמחקר עליהן נחוץ לא רק ברמה הלאומית אלא יוביל לפריצת דרך בקנה מידה עולמי". מסביר דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר ומוסיף, "המחקרים שעתידיים לקום כאן יספקו תשובות לשאלות רבות אודות נפלאות האזור בו אנו חיים וימשכו אוכלוסייה אקדמית, מבוססת וחזקה שתתרום לצמיחה הדמוגרפית של האזור".

במסגרת הפעילות המחקרית מתקיימים כבר היום פרויקטים שונים, כדוגמת: פרויקט חיזוי רעידות אדמה על בסיס סנסורים גיאולוגיים ברשת הסלולרית ופרויקט משולב להערכת סיכונים סביבתיים, הימצאות מים ושינויי מזג אויר.