הדיין החרדי מעודד משמורת משותפת: עשויה לשפר את התקשורת

על רקע המגמה המסתמנת בבתי המשפט, בעקבות מסקנות ועדת שניט, לקבוע משמורת משותפת של הורים גרושים לילדיהם, הנפיק בית הדין הרבני האזורי בחיפה את עמדת בתי הדין הרבניים בנושא משמורת משותפת בהתאם להלכה ולאור המגמה המתחדשת.

אב בית הדין הרבני בחיפה הרב יצחק אושינסקי כתב חוות דעת הלכתית נרחבת במסגרת פסק דין להסדרי ראייה בין שני הורים אקדמאיים, חיפאיים, לבנם. בדיון הספציפי טען בא כוח הבעל כי הילד לן אצל אביו לפחות שני לילות בשבוע וכן בכל סוף שבוע שני, ולכן הוא מבקש לקבוע משמורת משותפת ולהפחית את דמי המזונות בהתאם.

בהחלטתו כותב הרב אושינסקי כי לאחר התרשמותו משני ההורים ומעיון בחומר שבתיק, סבור בית הדין כי יש להורות על משמורת משותפת של שני ההורים על הבן.

עוד באתר:

צפו בתיעוד

רגעי אימה: חיל האוויר תקף צמוד לעיתונאי

אבי יעקב

סערה בלוד

ראש העיר מגיב לחילולי השבת: "פרס כספי של 1,800 ש"ח"

קובי סגל

תגובה 'טראמפית'

טראמפ: "יופי, אני שמח שהוא מת"

פנחס בן זיו

אירוע קשה

רכבים עולים באש: אדם נהרג מירי טיל נ"ט בגבול הצפון

קובי פינקלר

בהחלטה כותב אב בית הדין "לאחרונה הולכת ורווחת התפיסה כי קיימת מעלה גדולה בקביעת משמורת משותפת אשר מטילה אחריות הורית על שני ההורים גם יחד. התנאים למשמורת משותפת הם: מסוגלות הורית טובה, דומה או שווה לשני הצדדים, וכן רמה גבוהה של שיתוף פעולה ותקשורת טובה וכן מעורבות של שני ההורים בגידול הילדים, כמו כן מגורים בסמיכות וכמובן רצון הילדים".

הרב אושינסקי ציין כי בהלכה אין מושג של "משמורת" אלא "החזקת ילדים בפועל". החזקת הילדים על פי כל הפוסקים היא על פי טובת הילדים ולא לפי טובת ההורים. אב בית הדין מבסס את דבריו על שורה ארוכה של עשרות פוסקים לאורך כל ההיסטוריה הרבנית.

באשר לשאלה מהי טובת הילד קובע הרב אושינסקי כי "מתפקידו של בית הדין להכריע בשאלה זו על פי הנתונים שבכל מקרה לגופו. מסקנת הדברים בתפיסה ההלכתית היא כי עיקר העניין בהלכה הוא מקום הימצאותם של הילדים והמקום הפיסי, וכן האם יש להעדיף שימצאו אצל האב או האם, והחילוק בין בנים ובנות. הכול בהתאם לטובת הילד ושיקול דעת של בית הדין.

הרב אושינסקי אינו מקבל את הדעה כי משמורת משותפת תיקבע רק אם יש קשר טוב בין ההורים. לדעת הרב אושינסקי קביעת משמורת משותפת עשויה לאלץ את שני ההורים לקיים קשר בסיסי סביר בשאלת צרכי הילד, ביודעם כי אילולא זה, הגדרתם כהורה משמורן מוטלת בספק. ההכרה של שני ההורים וכן של הבן שקיים שוויון סמלי בין ההורים, עשויה להיטיב עם המשפחה. "בניגוד למקובל, לא הקשר הבסיסי הסביר בין ההורים בענייני הילדים הוא המוביל לקביעת המשמורת, אלא קביעת המשמורת תוכרע על פי טובת הילדים, וקביעה זו עשויה להוביל לקשר בסיסי זה".