לכל אחד יש את הנס שלו שהוא מחזיק איתו וזוכר אותו לאורך כל החיים.
אנשים ברי מזל יודעים שכל יום הוא נס משל עצמו והחיים בכלל רצופים ניסים.
חנוכה זה זמן מיוחד בו התרחשו ניסים מוחשיים ומהות החג זה הניסים הגדולים והמרובים שארעו בזמן המקדש.
עוד באתר:
אני רוצה לספר לכם סיפור אחד מיני רבים מתוך הסדרה שלי ״מלאכים בדמות אדם״
הסיפור הבא שהתרחש לא קרה לפני מאות שנה,אלא שייך לדורנו אנו.
סיפור על איש יקר מאד שלא זכה להפקד בילדים במשך 7 שנים.
לאחר מספר שנים בהם היה לי הכרות עם בני הזוג,התרחש מאורע מעניין.
היה זה בשמחת תורה כל היהודים רקדו ושמחו,וספרי התורה האירו בכל פינה.
בכל פינה? גם את החדרים הקטנים והחשוכים שבלב.
הלב שנשא תפילה פעם אחר פעם,הלב שהזיל דמעה ועוד דמעה,הלב שידע להחסיר פעימה שידע לאסוף את השברים ולהמשיך.
ואני עמדתי שם מאחורי הפרגוד מתבוננת במעגלים האין סופיים.
ואז למול עיני המשתאות ראיתי כיצד היין שניכנס הוציא סוד.
אותו איש אשר ביקש בכל נפשו ילדים, ישב לפני הפרוכת לפני ארון הקודש הפתוח לרווחה, כרע על ברכיו ונשא ידיו אל המרומים, והדמעות שלו נטפו אל השמים.
נראה היה כי הארון הקודש הוא מעין מעלית שדרכו עולות התפילות הזכות השמימה.
חשבתי בליבי ריבון העולמים הרי אין יותר רחמן ממך וכי לראות את אותו יהודי כורע על ברכיו ונושא את ידיו כלפיך ומתחנן כך במשך שבע שנים ואין הוא מתייאש או מוותר מלהידפק על דלתותיך בנאמנות, כי יודע הוא שרק אתה לבדך תושיע אותו .
אם ליבי נכמר לב בשר ודם, הלא אתה אב הרחמים תבקיע לו שערי שמים.
לא חלפו שניות וחשתי בליבי שלווה עמוקה, כאילו חשתי בנפשי כי תפילתו של אותו יהודי נענתה.
כעבור שבועיים חלמתי כי אישתו הרה.
כעבור מספר חודשים בא האיש אל בעלי (רב הקהילה) ובשורה בפיו,"יש לי בשורה טובה, אשתי הרה", "כ"ן ענה הרב "אני יודע", "שיהיה במזל טוב".
ואכן בחסדי ה' אותו איש זכה כעבור מספר חודשים להחזיק תינוקות (תאומים) בידייו.
ואני עדות לאמונה תפילה ואור שחזיתי במו עיני.
ובזאת אני מתפללת שניזכה כל אחד מאיתנו להדליק את החנוכיה האישית שלו ואת האור הפנימי הכללי והאישי.
