סערה במליאה: עיסאווי פריג' השווה בין הנאצים למירי רגב וטראמפ

מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום השואה הבין לאומי, אשר מצוין ברחבי העולם מאז החלטת האו"ם שהתקבלה בשנת 2005, והוא נקבע ליום שחרור מחנה אושוויץ ב- 27 בינואר. הדיון התקיים בנוכחותם של ניצולי שואה, וראשי ארגונים העוסקים בשואה.

בתחילת הדיון התפתחה מהומה לאחר שח"כ עיסאווי פריג' אמר במליאה: "אני רוצה לחזור ל – 30/1/1933 היום שבו הושבע אדולף היטלר לקנצלר גרמניה. למרבה הצער יש יותר מידי נקודות דמיון בין 1933 בגרמניה לבין 2017 בהרבה מקומות בעולם, ולא רחוק מאיתנו גם בסוריה השכנה. "גרמניה מעל הכל" זו הייתה סיסמתם של הנאצים, עם אחד מדינה אחת ופירר אחד, נהגו הנאצים לקרוא. היום הסיסמאות חוזרות אצל טראמפ בארה"ב או אפילו אצלנו אצל מירי רגב."

הדברים עוררו זעם בקרב חברי הכנסת, וניצולי השואה שנכחו ביציע, בראשותה של חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל עזבו את האולם במחאה על הדברים. חברי הכנסת עודד פורר ואורן חזן הוצאו מהאולם לאחר שנקראו לסדר שלוש פעמים.

עוד באתר:

ביקורת נוקבת

הפוסט של האב השכול: "ילדה שהתבשלה למוות"

פנחס בינדר

מנוחה נכונה

אחרי 6 שנות היעדרות: סוף עצוב לחיפושים

אלי יעקובוביץ

ח"כ מלכיאלי זועם

"עליית מדרגה: בת סמינר נעצרת באזיקים; היא פושעת?"

בצלאל קאהן

כך זה נראה

צפו: המגדל הופל באמצעות תקיפה מדויקת

קובי פינקלר

ח"כ פריג' אמר לניצולים: "אם דברי פגעו ברגשות של מישהו כאן אני מצטער אבל אני לא חושב שחציתי קווים אדומים. אני שוב חוזר ואומר חייבים להפנים את לקחי השואה, אם לא נפנים את הלקחים האלו, מערכת ההסתה שקיימת בהרבה משטרים בעולם אז לא עשינו כלום. אם לא הייתה גזענות לא הייתה שואה אז בוא נלמד מהדברים האלה."

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי שהשיבה בשם הממשלה אמרה: הסערה שהתרחשה כאן מתארת את הזעם על כך שלצד התופעה הקשה של הכחשת השואה יש תופעה קשה לא פחות של זילות ושימוש במונחים מעולם השואה.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר בפתח הדיון: השואה הייתה מאורע מפלצתי ובלתי נתפס בהיקפו, באכזריותו ובשיטתיות שבו, ודווקא משום כך חשובה לאין ערוך העמידה של כולנו מול המראה שהיא מציבה בפנינו, עם כל הקושי והמבוכה. לא נוכל לברוח ממה שקרה באמירה שהייתה זו "פלנטה אחרת". חובה עלינו ללמוד מן ההיסטוריה הקרובה הזו, כדי שלעולם לא נחשה נוכח רצח עם, נוכח עוולות, אכזריות, דיכוי וגזענות. העולם נגלה לנו לא אחת כתצוגת אופל של אכזריות, של שנאת עמים ושנאת אדם. גילויי השטנה ושפיכות הדמים הסובבים אותנו- בניס ובברלין, באיסטנבול ובירושלים,  בדמשק ובחאלב – מטילים על האנושות צל כבד.

יום השואה הבינלאומי לא נועד רק להתרפקות על העבר או להבעת אמפטיה לקרבנות, עם כל חשיבותה. לא די בצקצוקי לשון, שאחריהם ממשיך העולם לשתוק נוכחי מעשי זוועה, ניצול והרג מתמשך, כביכול בשם דת או מטרה אחרת. על יום זה לשמש זרז לביעור הרצחנות, השנאה, הגזענות והאיבה  באשר הם.

יום זה הוא הדרך שלנו ושל העולם להבקיע את החושך ולצפות אל עתיד בהיר יותר. זהו פסק זמן מן הטירוף, מן השנאה העיוורת וההטפה המרעילה נגד העם היהודי וכל מה שהוא מייצג. יש לנו תקווה, שהדמוניזציה כלפי ישראל והעם היהודי,  שגם ב- 2017 ממדיה מדאיגים מאד, תפנה את מקומה לקורטוב של שפיות, להקשבה, לסולידריות ולאנושיות. אסור לאיש להעלים או להדחיק את רעיון העוועים של "הפתרון הסופי". עלינו לעמוד נוכח פני השפל וזוועות המשטר הנאצי, לנסות ולהתחקות אחר התופעה ולהוקיע, ללא כחל וסרק, כל גילוי של עידוד ניאו-נאצי, הכחשת שואה או אנטישמיות לשמה. כי אם לא נעמוד על המשמר, לא נוכל לומר בביטחון גמור, עם כל הרצון הטוב, שלעולם לא תוכל מפלצת מסוג זה להרים שוב את ראשה.

ח"כ אלעזר שטרן: אני רוצה לצטט את  ח"כ עיסאווי פריג' שאמר שהוא מרגיש שעם שעבר את השואה הוא מרגיש בטוח לחיות בתוכו. אני רואה את זה כציון עובדה וגם כציווי לנו הדור השני והשלישי, וחושב שצריך להיזהר שהדבר יהפוך למובן מאליו עד שלא נתעסק בו. היום ישבנו בוועדה חו"ב יחד עם עוד אלופים לשעבר וכולנו חולקים את השילוב והדאגה לבין להבטיח שתהיה פה מדינה יהודית חזקה שיודעת להגן על עצמה לבין זה שלעולם לא נעשה הבדלים בין בני אדם.  לא לפי צבע, לא דת ולא מין. כשאנחנו מגיבים לאירועים, מתעסקים בחקיקה ומחנכים את הדורות הבאים כדאי שהדברים שבין – "לעולם לא עוד" לבין "חביב אדם שנברא בצלם" יהיו שלובים בכל העשייה שלנו יחד.

ח"כ דב חנין: אנחנו מדברים על המלחמה הזו כהיסטוריה, אבל הטרגדיה האיומה והבלתי נתפסת היא שהטרגדיה הזו הייתה בכוכב שלנו ולא בפלנטה אחרת. בני אדם עם ידיים ורגליים ומשפחות היו אלה שעשו את מעשי הזוועה וביצעו את הפשעים האיומים האלה. לכן אנחנו לא מדברים רק על היסטוריה אלא גם על אקטואליה. כשאני רואה את האנטישמיות החדשה בארה"ב, את גלי שנאת הזרים שמציפים את אירופה, היום זה במקרה שנאת מוסלמים אבל היא כל כך מזכירה את האנטישמיות הישנה, אנחונ חייבים לומר לעצמנו שלא מדובר באתגר היסטורי אלא אתגר אקטואלי.

כשאנחנו שואלים את עצמנו איך אומה כמו האומה הגרמנית עם מה שנתנה לתרבות האנושית, היא האומה שיצרה את מחנות ההשמדה, אנחנו חייבים להבין שאף אחד לא חסין. אין חסינות מפני גזענות, שנאת הזר והאשמת המיעוט. ולכן החובה שלנו לנרצחי השואה, לשורדים ולעמנו, להתייצב נגד הרוע, לא רק בעבר אלא גם בהווה וגם בעתיד.