"ההפרטות הרבות וביטול שירותים חברתיים וציבוריים בעשורים האחרונים יצרה חלל בכל הנוגע לשירותי רווחה לאזרח ואת החלל הזה ממלא המגזר השלישי ובמידה רבה הגמ"חים. גם אם רוצים להסדיר את פעילותם, אסור בשום פנים לפגוע במפעל החברתי החשוב הזה של ערבות קהילתית-הדדית. אין מדינה יהודית ללא ערבות הדדית". כך פתח הבוקר (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, את הדיון הראשון של הוועדה בהצעת חוק שנועדה להסדיר את פעילות הגמ"חים ושל כל הגופים שנותנים אשראי ללא ריבית לציבור. עוד בהצעת החוק; הקמת רגולטור חדש, שייפקח על הפעילות של גופים שמקבלים פיקדונות ונותנים אשראי. הצעת החוק היא חלק מהכוונה ליישם את מסקנות 'הוועדה לבחינת הרגולציה על נותני שירותי מטבע", שהגישה את מסקנותיה עוד בקדנציה הקודמת ושבעקבותיה מונה צוות שבחן את דרכי היישום של מסקנות הוועדה ושכלל נציגי משרד האוצר, בנק ישראל, משרד המשפטים, רשות המיסים, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות ההגבלים העסקיים. נציגי בצוות היום בוועדה: "החוק נועד להבטיח את המשך הפעילות המבורכת של הגמ"חים תוך הגנה על הציבור, מניעת הונאות והלבנת הון". מנהלי גמ"חים: "למנוע הכבדה רגולטורית שתייקר את הפעלת הגמ"חים ותמנע מהם להמשיך לסייע לחלשים ולנזקקים באמצעות הלוואות ללא ריבית".
גפני פתח כאמור בסקירת השתלשלות הדברים שהובילו לפריחת מוסד הגמ"חים במדינת ישראל: "בעבר המדינה נתנה שירותים קהילתיים. למשל בעבר היתה אחות בית ספר וכל הילדים היו מקבלים טיפול, ללא קשר למצב הכלכלי של משפחותיהם. אך באוצר הודיעו על הפרטת בריאות התלמיד ושיביאו חברה שתעשה זאת יותר טוב מאחות בית הספר שהיא עובדת מדינה. בשעתו יצאתי נגד זה ואמרתי שמחסלים את הבריאות לתלמיד ואכן כך קרה. וכך בתחומים שונים, השירותים האזרחיים שהמדינה מספקת הלכו ופחתו. מאחר שאנחנו עם יהודי, התחלנו לספק שירותים חברתיים במקום המדינה, הקמנו גמ"חים, אספנו תרומות ומתוך הכרה בחשיבות המוסד הזה, המדינה אף נתנה פטור ממס על תרומות לעמותות. אלא שבשנים האחרונות המדינה החלה לרדוף את אחרי אותן עמותות וגמ"חים ועכשיו כבר רוצים הסדרה ורגולטור מיוחד, יותר מכך, אם למנהל גמ"ח יש חשבון בנק אז רוצים שידווח על התורמים ומאילו מדינות ואם לא רוצים לאסור קבלת התרומות. כלומר, מצד אחד המדינה יצאה מהעניין של סיוע קהילתי ושירות לאזרח ומצד שני, מקשה ומכבידה על מי שממלאים את מקומה. אנחנו דורשים שאם הולכים על הסדרה, שהגמ"חים לא יהיו באותו מעמד של Change-ים. גמ"ח איננו בנק ולא Change והוא נועד לסייע לאנשים במקרים שזקוקים לעזרה. למשל, בעל עסק שנקלע לקשיים ומפטר עובדים ואז יכול לקבל הלוואה ללא ריבית מגמ"ח וכשיעמוד שוב על הרגליים יחזיר את ההלוואה ויחזיר את העובדים וכן לכל מי שנקלע למצוקה, שפוטר מעבודתו וכד'. הגמ"חים נכנסים במקרים אלו לתמונה במקום המדינה ואני בעד להסדיר את הנושא, אך עם הרגישות המתחייבת. ביטול הגמ"חים יגביר את הפערים החברתיים במדינה".
היועץ המשפטי לשעבר של משרד האוצר ומי שעמד בראש 'צוות בריס' ליישום מסקנות הוועדה הממשלתית לבחינת הרגולציה על נותני אשראי, עו"ד יואל בריס: "לחוק יש מטרה אחת מרכזית לקיים המושג המבורך של הגמ"חים, מוסד קהילתי חשוב של ערבות הדדית, שנועד לאפשר לאנשים לקבל הלוואות ללא ריבית. יש לזה היבט חברתי חשוב שאדם יכול לקבל הלוואה למטרות עסק, משפחה, למי שאין הכנסה בתקופה מסוימת, למי שיש הוצאה חריגה וכד'. מוסד מבורך שהחוק הזה נועד להבטיח אותו ושמתקיים לטובת המטרות האלה. קיים גופים שהם גמ"ח 'אשראי טהור', שנותנים תרומות והלוואות ללא ריבית וכיום פטורים מכל רגולציה. יש בכך אנומליה, כי הם מקבלים פיקדונות ללא ריבית ונותנים אשראי ללא ריבית. זה בדיוק ההגדרה של בנק. על בנק יש רגולציה, כי כשאדם אחד נותן פיקדון והכסף משמש כאשראי לאחרים יש סכנה לגבי התזרים של הבנק במקרה שרוצים בבת-אחת לממש הכספים. בנוסף, אם ברגע נתון יש צבר של 'הלוואות רעות' שלא חוזרות מסיבה כלשהי, עשוי הבנק לא לעמוד ביכולת ההחזר שלו. אמנם לגמ"חים יש שיעור חריג של גבייה, אבל עקרונית נדרש פיקוח למנוע מצב שבו מי שהפקיד כספים יישאר ללא כלום". בריס נתן דוגמה להמחשת חשיבות ההגנה הזו: "אישה חרדית שמשתכרת מינימום ומפקידה בגמ"ח ממה שנותר מהכנסתה מתוך ידיעה שביום שהיא תזדקק להלוואה וכבר יש לה קשר לאותו גמ"ח, תוכל גם היא לקחת ממנו הלוואה. מה יקרה אם הכסף יאבד?! לכן מצד אחד טוב שיש מגזר שלישי ויש גמ"ח אבל חייבים הסדרה. אמנם אין עד היום גמ"ח שקרס אבל זה דבר שיכול לקרות וגם להדביק גמ"חים אחרים. גמ"ח גם בנוי על זה שכל הזמן יהיו פיקדונות ואם בבת-אחת יהיה זרם של משיכות זה עשוי להיות בעייתי. כמו-כן עלינו לוודא שלא יהיו מעילות".
עוד באתר:
עוד ציין בריס, כי "אומרים שהמהלך נובע מחשדנות יתירה כי מדובר במגזר חרדי ומביטים עליהם בעין מחמירה בענייני הלבנת הון והעלמת מיסים. זה לא מה שהתווה את תפיסתנו. התפיסה שלנו היתה מינימום הכרחי של הסדרה. הכללים הוחמרו בכלל גם לבנק וגם לחברה כלשהי. וכאן לא נוכל להשאיר בועה, נדרשת הסדרה עם כי תוך נקיטת זהירות. יש כאן גם הגנה גם על המפקידים וגם על הלווים, למרות שאשראי ללא ריבית, כי יש תנאים כגון החזרה מיידית וכד'. הגמ"חים חייבים להתקיים אך פורמלית הם תחת הכותרת 'בנקאות'; יש עניין תזרימי וחדלות הפירעון, סכנות, מישהו צריך לפקוח עין שמי שמנהלם אותם מודעים להיבטים הללו ויש גם היבט של הלבנת הון והעלמת מיסים לצד ההיבטים הצרכניים והיציבותיים. זה מקרה חריג שהמדינה מאפשרת לדבר כזה להתקיים, דבר מבורך שגם מרחיב את אפיקי האשראי לטובת הציבור".
פרופ' יורם מרגליות מהמכון החרדי לחקר מדיניות: "גמ"ח במהותו הוא גוף פילנתרופי, לא במוסד בנקאי. אין ריבית ,אין הכנסות ואין משיכת רווחים ע"י הבעלים והכסף לא מושקע. המבנה פשוט, אנשים נותנים תרומה של כסף והוא ניתן כהלוואות. פיקדון הוא נכס בר-קיימא. אתה נותן כשאתה לא צריך ומקבל חזרה כשכן צריך. באותו הזמן משמש מישהו אחר, זה דבר יפה. מבחינה דתית זו מצווה גדולה, כי כל פעם שמלווה למישהו אחר הנותן עושה מצווה נוספת. התפקיד של המדינה זה דווקא לסבסד דברים כאלה. המבנה פשוט אז למה צריך הסדרה? א. כי פועלים בניגוד לחוק המחייב רישוי לצורך קבלת פיקדונות ומתן אשראי, לכן חייבים. ב. יש חשש למעילות וטעויות חשבונאיות, נדרשים כללי חשבונאות ושימוש בתוכנות מוכרות, ניהול ראוי ועוד. בכל מקרה רצוי לפטור גמ"חים קטנים של בתי כנסת מהחוק. רצוי לקבוע רף של עד מיליון ₪. לגבי הלבנת הון, יש לראות איך מונעים שימוש במוסד הזה לרעה. בכל מקרה כשהמדינה מחוקקת, בין השאר בעניין הזה, חשוב שלא תרמוס נורמות קהילתיות ויש לתת בהן אמון, כי יש כאן מוסד יפה שעובד על אמון. בחוק כפי שהוא יש בעיה שאותו רגולטור יפקח על הגמ"חים ועל ה- Change-ים במקביל. יש למנות רגולטור נפרד, שמכיר טוב את עולם הגמ"חים.
יוסי שימל, מזכיר איחוד הגמ"חים: ועדת בריס – ועדה שאמורה היתה לחקור את נושא הגמ"חים עשתה זאת מבלי שהיא ישבה איתם. רק פעם אחת ישבו עם 25 גמ"חים ביחד. אני מנהל הגמ"ח הגדול ביותר בארץ ואף אחד לא קרה לי ולא התייעץ איתי".
מנכ"ל הגמ"ח המרכזי, משה מונטג: "מעל 125 אלף משפחות קשורות אלינו. מבקשים להסדיר אך לא פנו אלינו ואנחנו פנינו כי יש לנו הערות לחקיקה. מבקשים שיוקם צוות בשיתוף עם היועצים המשפטיים של הגמ"חים שמכירים את כל הניואנסים, שהחקיקה לא תפגע בפעילות. יש דברים שיכולים למוטט את המוסד הזה. כך למשל, הצורך להחזיק הון עצמי ובסוף יצטרכו לקחת ריבית כדי לממן את פעילות הגמ"חים. שהוצאות הבדיקה של הגמ"חים לא יוטלו עליהם. אני לא מפחד מאף בדיקה, אך שיקבלו את המשכורת מהמדינה ולא יעמיסו על הגמ"חים". יועץ משפטי של הגמ"ח המרכזי, עו"ד יובל שלהבת: "השאלה אם הולכים לנפח תשומות ולייקר את התהליך ולהפוך את כל הנושא למורכב מאוד. בסוף נמצא שבאו לתקן אבל ייצאו מקלקלים".
ח"כ רחל עזריה (כולנו) העירה על דבריו של יואל בריס בעניין ההאשמות בדבר חשדנות נגד החרדים וגם על ההסכמה של גפני לכך שקיימת חשדנות, ואמרה: "הטענה על דבר החשדנות זה שייך אולי לשנות ה- 80'. לא להיום. החרדים הולכים ומשתלבים בחברה", "והעובדה היא" אמרה לגפני, "שאתה כבר פעמיים יו"ר ועדת הכספים ויש לנו כחברי ועדה אמון בך. אנחנו ממש לא רוצים שנצא מתוך נקודת מוצא כזו בחקיקת החוק הזה. יש אמון, רק פועלים להסדרה כמו בכל תחום נותני האשראי".
בסיכום הדיון, שב גפני והדגיש את חששותיו מפני הפגיעה במוסד הגמ"ח והביע מורת רוח אף על הסכם ה- FATCA, שעליו חתומה מדינת ישראל מול ארה"ב, הסכם שכבר מקשה על פעילות הגמ"חים. גפני דרש מנציגי האוצר ורשות המיסים "לעמוד בהתחייבויות של מנהל רשות המיסים עוד מהדיונים על חקיקת הסכם ה-FATCA, להקל על הגמ"חים". גפני ציין, כי "בניגוד לסיכומים, רשות המיסים כן מקשה על הגמ"חים ואגב חובתם לדווח לרשות המיסים האמריקאית, רשות המיסים מנצלת את הצורך שלהם לדווח גם לה ובמקום טופס רישום רגיל דורשת מהם לפתוח תיק של ממש. בנוסף, הובטח שטפסים של רשות המיסים האמריקאית יתורגמו מאנגלית לעברית וכן להיפך, טפסים שיוגשו לרשות המיסים כאן יתורגמו לאנגלית ויועברו לארה"ב. רשות המיסים לא עומדת בהתחייבויותיה ואם זה יימשך, אני אעכב חוקים ותקנות שזו מבקשת לקדם בוועדת הכספים".
גפני סיכם וקרא לעו"ד בריס "להיפגש עם מנהלי הגמ"חים, עם היועצים המשפטיים שלהם ועם פרופ' מרגליות, על-מנת להגיע להסכמות". "אם הדברים יסוכמו אביא את החוק להצבעה ואם לא תצליחו לגבש הסכמות, נביא את נקודות המחלוקת להכרעה כאן בוועדה ולאחר-מכן נאשר את החוק כולו" אמר.
