בתור ילדה ונערה ההתחפשות בפורים הייתה אחת מאהבותי הגדולות. האפשרות ללבוש צורה חדשה, להיפתח ולהשתחרר קסמה לי. כשבגרתי והפכתי לאמא מצאתי פחות ופחות אפשרויות להתחפש.
גם כשהלכתי למסיבה נשית מדי פעם מצאתי שקשה עד בלתי אפשרי מבחינתי לחוות את אותה התחושה המיוחדת שזכורה לי מילדות.
חשבתי לתומי שאולי זה נובע מהעובדה שכנשים וכאמהות אנחנו מתחפשות יום יום, מחליפות מסיכה במסיכה במהירות מסחררת, כך שההתחפשות הפכה עבורי כמעט לטבע שני, חלק מהשגרה ולא נחוות יותר כשחרור או כחוויה כיפית.
עוד באתר:
כבר שאני קורעת מעלי את קורי השינה וקשיי הקימה אני שמה עלי את מסיכת "אמא", מתנתקת מצרכי וקמה להעיר, להכין, להקשיב, לגעור ולשלח, ומיד לאחר מכן אני מעיפה מעלי את המסיכה וחובשת את מסיכת האישה העובדת (ולשם שינוי מוסיפה גם שכבה עבה של איפור ), טסה בכביש, עונה למיילים, פוגשת לקוחות, יושבת בישיבות ומול המחשב, עד שמגיע הזמן להחליף מסיכות... שוב.
עידן הוואטספים רק העמיק והעשיר את אפשרות ההתחפשות ואת קצב ההחלפה. יש לי מסיכה לוואטסאפ שכנות, מסיכה לוואטסאפ חברות מהעבודה, מסיכה להורי בנות ג', לוואטסאפ משפחה מורחב (ומצומצם) ומסיכה לוואטסאפ בנושאי מקצוע (האופן שבו אנחנו מצליחות לא להתבלבל ולהראות פנים אחרות בטעות, מפתיע אפילו אותי)
ובסוף היום כשאני מסירה את כל המסיכות, ואת האיפור, אני בכלל לא בטוחה שאני יודעת מי אני "האמיתית" מתחת לכל זה, עובדת דעתנית או שקטה, אמא משקיעה או שוקעת, מחוברת לקב"ה או פשוט פועלת על אוטומט, אישה קטנה או אשת העולם הגדול?
אז השנה החלטתי שעוד לפני שאתחפש (או לא) בפורים הקרוב, אקדיש את חודש אדר להסרת מסיכות פנימית. לבחינה עצמית של מי אני ובקבלה של העובדה שכל המסיכות אינן מסיכות אלא פנים שונות ואמיתיות, שלי.
כדאי לדעת:
מסכה היא חפץ המכסה חלק מן הפנים או את כולם, לעתים גם חלק מן הראש, ולפעמים אפילו את הראש כולו. המסכה משמשת כסמן לאפיון דמות באירועים קהילתיים כגון טקסים דתיים בתרבויות מערביות ושאינן מערביות (ארצות אפריקה והמזרח). מקור המילה 'מסכה' הוא כנראה מן המילה הלטינית Masca שפרושה רוח רפאים, ומערבית (ג'סטאר), שפרושה 'אדם בתחפושת'.
ביהדות נעשה שימוש במסכה כחלק מתחפושת פורים.
המסכה העתיקה ביותר בעולם, מן האלף השביעי לפני הספירה, נמצאה בארץ ישראל, בחורבת דומא שבאזור חברון. המסכה, עשויה אבן גיר וגודלה 15X22.3 ס"מ, שימשה כנראה כחפץ פולחני. המסכה נמצאת במוזיאון ישראל והוצגה במסגרת התערוכה "בראשית - הסיפור האמיתי". (ויקיפדיה)
