כיצד מתמודד רב במציאות שבה 70% מנישואי יהודים הם תערובת?

רבנים מארה"ב מתבססים על פסק הרב אלישיב זצ"ל לגבי 'זרע קודש' – בנים לאב יהודי ואם שאינה יהודיה, כך פירסם השבוע שוקי גלובינסקי בעלון השבת מצב הרוח.

מה קורה כשיהודי על פי ההלכה רוצה להתחתן אם מישהי שאביה יהודי ואמא שלה גוייה וברור שהיא גויה? איך לקבל אותם בקהילה בארה"ב כשהאשה חושבת שהיא יהודיה, שכל חייה חיה כיהודיה, ולא רוצה לעבור תהליך גיור? ואם אמא שלה עברה גיור רפורמי, לא לפי הלכה, מה עושים במקרה כזה?

בשאלה הזו דן השבוע הרב אשר לופטין, ראש ישיבת חובבי תורה, בכנס השנתי של תנועת 'נאמני תורה ועבודה' בנושא 'בין בבל וירושלים' – על ההלכה, בגולה ובישראל.

עוד באתר:

תיעוד מזעזע

מפגיעת טיל: בית העלמין היהודי עלה באש

שמעון כץ

לקראת הגמר

צפו כעת: מנחם טוקר ויהודה בורן נוסעים, מדברים ושרים

מנחם טוקר

צפו

פגישה בלוסאקה: "מסורות המבוססות על התנ"ך"

שלמה ריזל

צפו

"הוא נחנק ברגע; נסדקו לו הצלעות מרוב החייאות"

יוסי חיים

הרב לופטין העלה את הדילמות, כיצד מתמודד רב אורתודוקסי במציאות עגומה ועצובה שבה %70 (!)מהנישואים של יהודים הם נישואי תערובת, כשברוב המקרים הגבר נשוי לאשה שאיננה יהודייה. לדבריו, רב בארה"ב מתמודד עם שאלות מעשיות שלא מכירים כמעט בישראל: האם ללכת לחופה של נישואי תערובת? האם לברך את ההורים? אם רוצים לשמור על קשר עם הקהילה כיהודים – האם לאפשר זאת לנישואים החדשים? מה היחס לאשה יהודייה הנשואה לגוי? כשברור במקרה זה שהילדים יהודים – כיצד להתייחס אליהם? מה עושים כשרק האבא יהודי?

הרב לופטין ציין כי "הרב אלישיב זצ"ל קרא להם 'זרע קודש' וקבע שחייבים לקרב אותם". הרב סיפר על צעיר, בן לאב יהודי ואם גויה, שחי כיהודי, והיה משוכנע שהוא יהודי. כשגילה שאינו כזה, היה מוכן להתגייר, אבל לא היה מוכן לקבל על עצמו עול מצוות מלא. בבית הדין הדיין שאל אותו למה הוא רוצה להיות יהודי? הצעיר התפלא על עצם השאלה: אני הרי יהודי, חי כיהודי, הייתי בתגלית – מה זאת השאלה הזו כאילו אני גוי גמור? הדיין התבסס על דברי הרב אלישיב זצ"ל, שפסק שאפילו אם הוא לא יהודי הלכתי, הוא בגדר 'זרע הקודש' וצריך לעשות מאמץ לקבלו לכתחילה – וגייר אותו.

זאת בניגוד לפסיקה שהייתה בגרמניה שאומרת שאין כזה דבר 'זרע הקודש'. רוב בתי הדין בארה"ב לא היו מגיירים את הילדים האלו בגלל סירוב האמא להתגייר. "ההתנהלות הזאת היא בעייתית מאוד", אמר הרב לופטין. והדילמות מסובכות יותר: האם מותר ללכת לחתונה שלהם? האם נאפשר לנורמה של חתונה של יהודייה עם גוי? לכאורה אין בעיה, כי הילדים יהיו יהודים. "אני מכיר עשרות דוגמאות שבהם הסבא וסבתא מקבלים את החתונה ושומרים על קשר עם הנכדים – ואז הנכדים שומרים על יהדותם, הרבה יותר מכאלו שהסבא והסבתא היהודים ניתקו איתם קשר. אמנם קשה לחגוג ולא בטוח שאפשר, אבל צריך לחשוב על הילדים של זוג טרי מתבולל".

סיפור נוסף: רב קהילה בשיקאגו קיבל פניה מיהודי חבר קהילה, שסיפר שהוא עומד להתחתן עוד מספר חודשים עם אשה שאיננה יהודיה, אך מוכנה שהבית יהיה יהודי. אותו יהודי לא ידע כלל, שאסור להתחתן עם גויה, ולכן הוא ביקש מהרב לחתן אותו. מה הרב צריך לעשות? לתת לרב רפורמי לחתן אותו? "מה שאני נוהג לעשות זה כן להגיד מזל טוב, ולהגיע לחתונה, אבל כמובן לא להשתתף בחופה עצמה, וזאת כדי לקרבם ובעיקר כדי לדאוג לילדיהם שהם 'מזרע הקודש'", אמר הרב לופטין.

"אלו הלכות שאנחנו ביהדות התפוצות צריכים להתמודד איתם כל הזמן. עלינו לקרב אותם ולהביאם להיות חלק מהעם היהודי. הפסק של הרב אלישיב שינה לרבים את יחסם כלפי הדת והוא מאוד חשוב", סיכם הרב לופטין.