"בורא מיני מותגים": העולם שייך לצעירים?

סיוט המותגים כבר הפך לנחלת הכלל • מליוני אנשים שחשים את עצמם חכמים יותר, יפים יותר, משכילים יותר בגלל איזה סימון כלשהו על פריטי הלבוש שלהם • מותג עליך ישראל

אתי קצבורג

כ"ה באדר תשע"ז, 23/03/17 10:51 עודכן: 01/01/25 06:17

א+

א-

הם רודפים אותי, הופכים את שנתי לסיוט ואת קניותיי לטירוף, הם אלימים לעיתים, טורפים את לילותיי, מפירים את שלוות בקרי, המותגים.

במסווה של פרוות, צבעוניות מוגזמת, יופי נדיר, עיצובים מנקרי עיניים וכיס, הם פשטו כמגיפה שלא ניתן להיפטר ממנה.

היום אנחנו מגדלים דור שכולו ממותג .

כבת למשפחה ירושלמית שורשית, בת טובים, אני לומדת אט אט את מושגים הללו מפי הטף. בת השבע שלי למדה לאיית ולכתוב את המילה "מותג". והשאר היסטוריה

"אמא, אני לא מוכנה ללבוש אם זה לא מותג", לפני שנה היא עוד התפשרה על "ניקי", היום המושגים הופכים ליותר ויותר "אנה ואלזה" או משהו בסגנון. ושלא לדבר על הבנים שפתאום נכנסו לעולם הברנדים במושגים כמו 'ברוקס' וסמלים משונים על החולצות.

תחת כל עץ רענן נפתחת חנות ממותגת מכף רגל עד ראש, ניתן לזהות את הזבנים שנראים בצורת המותג, ומדברים בהתאם למותג. (פעם ראיתי מוכר שמדבר כמו תנין למשל) הם לפחות עושים את זה בצורה אלגנטית.

כי מה עדיף חיקויי מותגים זולים בבסטות בשוק? שומו שמיים זה חילול הקודש ממש.

מותגים 1

חשבתי שאני האמא היחידה בעולם שסובלת מתסמונת מותגית – כך הגדרתי לי את זה באיזה יום הזוי אחד שקנינו בובת מותג יותר קטנה מהזרת הימנית שלי במחיר דירה בקרית אתא המתחרדת וזאת לאחר מסע שכנועים ובכיות קורעות עור תוף.

עשיתי סבב קצר של כמה הורים שבמדד שלי קרויים שפויים, האמא הראשונה היתה על סף התמוטטות עצבים כללית. טוב, לקחתי בחשבון את מצבה המעורער בעקבות רצף חגי ישראל, היא נתנה לי שיעור חינוך שלם על הנושא, שזה נורא מה שקורה בדור שלנו והיא לא נכנעת לדרישות אבל אז בזווית העין קלטתי את הבת שלה לבושה, אומדן זריז שלי הבגדים שלה היו שווי ערך למרצדס, אלה עם הגג הנפתח, אז לחשוב שתדעו שאסור להאמין לאף אחד.

האמא השניה לא הסכימה לדבר עם עיתונאים, ורק אחרי שדובבתי אותה היא הסבירה לי בתנועות ידיים ובפנים קפוצות שהיא הולכת לערוך מסע נקם אכזרי בממציא המותגים בכך שהיא מתכוננת להלביש לילדים שלה בשנים הקרובות בגדים חלקים בלבד, נטולי ציור, איור, פרצוף, או אייקון, והחלק השני של הנקמה זה שהם לא מבקרים או הולכים לראות חתולים, עכברים, כבשים, שאולי מי מהם קרובי משפחה של ההלו קיטי, הניקי או המיקי מאוס. נראה שאצטרף אליה כשאתפכח.

אחרי הכל מדובר בחיות ובצורות זהו, איך הם הצליחו לשבש לנו את החיים, לחבל לנו במסעי שופינג, ולגרום לנו לקחת משכנתא לא מתוכננת פלוס ריבית והצמדה? הפסיכולוגיה בגרוש של זה שנח לנו, מאד, להיות מחוברים למשהו ולא לחוש תלושים ולהרגיש ככה בקטנה בעלי הון והשפעה לא?

פותחת קבוצת תמיכה להורים נפגעי מותג, שירדו מנכסיהם. מי מוכן לעשות לי מיתוג?