איך שגלגל מסתובב • אתי קצבורג מגוללת את חוויותיה במוסך

ראיתם פעם חרסינה בחנות פילים? זהו גם אני לא, זה מוזר? כן.

כשנתבקשתי על ידי זה שלצידי שיחיה לאורך המון שנים, לסחוב את הואן המפונצ'רת למוסך עשיתי זאת באושר, כן ככה זה בחיים יום הוא שוטף את הבית יום אני הולכת למוסך, קוראים לזה שוויון בלע"ז, שוויון רחמנא ליצלן.

בתחילת היום השמש חייכה מבעד לענני הכבשה הענקיים, האירה וליטפה ולחשה מילות נחמה על אוזני. מהר מאד הפסטורליה ואני נפרדנו כידידים וחיוכי השמש פינו את מקומם לטובת דוברי ערבית רהוטה וחובשי סרבלים עם כתמי שמן כמו של קונדטורית ירושלמית מיושנת.

עוד באתר:

צפו

צה"ל מפרסם תיעוד: אלפים מגיעים באונייה

פנחס בן זיו

"להגביר את הקצב"

ראש אמ"ן בזירת המטרות: "תקפנו מפקדה סודית בהרים"

קובי פינקלר

לפי ההנחיות

עשרות ניידות נהרו לקרית בעלזא, החתונה נמשכת כסדרה

נתי קאליש

סקירה רחבה

לילה דרמטי באיראן: הכור הגרעיני הותקף | צפו בתיעודים

קובי פינקלר ושלמה ריזל

ומאז הכל היה שחור, כמו בסרט רע רצו לי שמות אלפביתיים מתובלים בבדיחות מהזן שמצחיק רק את אלו שעסוקים בגלגלים, כלומר הומור עגול ושחור.

ורטיגו.

את שאר היום העברתי מלווה בארבעה וינקרים כי הזדחלתי על 80 בגלל הרזרבה שננעצה בימין הרכב, ישראלים טובים ורחמנים סימנו לי עם הידיים תנועות מטופשות בינלאומיות כנראה, שהבהירו לי ברגע של גאונות שאני היצור הנורמלי היחיד על הכביש. יש כאלה שמגדירים את זה "אני באורות".

מפה לשם הגעתי לחוות דעת שניה, שם הדוקטורים היו קצת יותר מנומסים, עמדתי שם שעה בערך רק לשמוע את ה'מוסך נייעס' שלהם, הפרופסור הראשי לעניני גלגלים שאג שם והצמיגים שלי התכווצו בפחד, בהינף יד הוא גזר עליהם מוות אטי בייסורים, ועליי עוד שעה להמתין עד שהוא יפרק את כל הגאנטים או משהו בסגנון. שמעתם פעם על אחוות מוסכניקים? כי אני לא שמעתי אלא ראיתי.

כמו על פי אות מוסכם, העמידו אותה במרכז, בחנו אותה, את זאת שהיתה פעם לבנה לפני שנגעו בה ידיים מגורזות, והתחילו שוב עם צרור המילים שרק אבן שושן יכול לספק על זה הסבר.
האם זה ניצול הבורות המובנית שלי בענייני רכבים או שמא רצון גדול להיטיב עימי ולהפוך לי את הטיוטה לרולס רויס, כך או כך, הושיבו אותי על שארית של ספה שמיועדת לגריטה, הצביעו לי על מיחם חלוד וקופסאת פח של ריח טוב לרכב בטעם לוונדר וניל מסטיק יער שהניחו בתוכה קפה שלא יכול להיות שחור יותר ואמרו לי הנה תשבי תנוחי תשתי קפה עד שנעשה לך אותה כמו חדש.

ובזאת תלאותי לא תמו.

מאשה שכל עולמה נסוב סביב מוצרי טיפוח, סנדוויצים לילדים בבוקר, גרביון לא תואם ומכונה מקולקלת, הפכתי בין יום למומחית לקרבורטורים עם נגיעות פילטר מזוהם, לאגזוזים מרעישים וכיוון פרונט ואני בכלל חשבתי שמדובר במשרד פרסום.

כמות האדם שסובבו אותי בסנוביזם טהור ובקורטוב של רחמים על כך שהבנתי בעניני מכונות שלדים ופח מזכירה את הבנתו של סוס אציל מגזע ערבי בסלט עלי בייבי היתה הזויה, אז פרשתי לי לקרן זווית מתפללת לאלוקים.

דקה אחר כך קול קרא בשמי "גיברת העגלה מוכנה לשימוש פעם הבאה אל תעלי על דוקרנים הם פוצעים את הצמיגים".