בקשה מהרופאים הנוטשים: את הויכוחים תנהלו בחדר ישיבות

אפרים דוד, ב"ה חסל"ש בעצמו, שופך את כאבו על התנהלות רופאי אונקולוגית ילדים בהדסה • "המסדרונות נועדו לראות ליצנים גורמים לילדים לחייך בין טיפול לטיפול, לא לפנים נפולות מדאגה"

אפרים דוד

כ"ב באייר תשע"ז, 18/05/17 11:47

א+

א-

טוב, תרשו לי להתערב בנושא שאני חושב שיצא מפורפורציות. לא ייתכן שרופאים אונקולוגים יעזבו את מטופליהם תהא מחלוקתם אשר תהא.

בית חולים הדסה עין כרם בראשו עומד מזה כשנה פרופסור זאב רוטשטיין שהגיע לאחר שנים רבות של ניהול מוצלח של בית החולים "שיבא – תל השומר", עובר שינוי ולטובה. לפחות ככל ומדובר במחלקה האונקולוגית לילדים. צוות הרופאים במקום חלוק על דעת רוטשטיין ומשכך לאחר דיונים וכו' הם הודיעו על עזיבתם.

אז מבלי לדבר על היררכיה ועל הצורך לפעול על פי הוראות ההנהלה גם אם הדעות חלוקות, הרופאים המתפטרים נוהגים לדעתי בצורה חסרת אחריות.

רופא אונקולוגי הוא כזה המלווה את המטופלים שלו מרגע אחרי שהם מקבלים את הבשורה הקשה על הימצאות הסרטן בגופם. על אף נהלי הטיפול השונים, בפועל הטיפול הוא פרטני וכל חולה נזקק למספר מסוים של טיפולים שיכולים להשתנות תוך כדי התהליך הארוך, הקשה והמייגע.

לעזוב חולה באמצע זה פשוט מסוכן. ולומר משפט כמו "אני אסע בהתנדבות לכל איפה שחוליי יאושפזו לטפל בהם" זה משפט שקשה להבין משום שמי אמר שבמחלקה אחרת ייתנו לך, כרופא, גישה לטיפול בחולה? אתה מהצוות?

להפנות חולי סרטן, במיוחד ילדים, לטיפולים בבתי חולים שונים בארץ (אין עוד מחלקה אונוקולוגית לילדים בירושלים) זה מזעזע. רק לחשוב על הסבל שכרוך בנסיעה ארוכה לפני ואחרי טיפולים, זה מוריד דמעות. ואני לא מצפה שהורים לילדים חולי סרטן יעשו אחרת ממה שהרופא שלהם אומר.

גם אם חלוקים, גם אם מרגישים נרמסים, גם אם חלוקים מהותית על אופן הטיפול בחולים, אסור לעזוב חולה! רוצים לשנות את הנוהל? תפעלו מבפנים ואם צריך מצדי תעתרו לבית משפט. אבל לעזוב חולים? להפנמות אותם לטיפולים במקומות מרוחקים?

ועוד מילה על מנהל המחלקה הנכנס, ד"ר גל גולדשטיין, (גילוי נאות: הרופא שטיפל בי. מוכשר, רגיש, תומך ומיוחד ועוד הרבה תארים שאפשר להגיד על האדם האדיר הזה): מקצועיותו אינה שנויה במחלוקת. בין הרופאים המוכשרים והבכירים במחלקה ההמטו אונוקלוגית לילדים בשיבא. אני בטוח שהוא וגם פרופסור רוטשטיין יעשו צעד שלא ייטיב עם החולים באופן מלא בוודאי לא יסכנו את בריאותם.

ולכם, רופאים נוטשים (שמשיחות עם הורים אתם נשמעים רגישים, מקצועיים וטובי לב) אני קורא: השאירו את המחלוקות שלכם בחדרי הישיבות. מסדרונות המחלקה לא נועדו לגרום לילדים והוריהם להיראות ולהישמע מודאגים מעתיד הטיפול בם, המסדרונות נועדו לראות ליצנים גורמים לילדים לחייך בין טיפול לטיפול.

בעזרת השם רפואה שלמה ובריאות לכולם.