בנימין, בחור ישיבה, חלה במחלה הנוראה בראש חודש אב תשע"ו. בישיבה הוא מוכר לכולם כבחור משכמו ומעלה שיושב והוגה בתורה וב"ה הוא אחד הטובים בישיבה. כאמור המחלה פרצה בגופו והוא התאשפז בבית החולים לתקופה לא קצרה בה קיבל טיפולים לא קלים ואפילו קשים מתוך ייסורים אך אף פעם לא התלונן.
הוריו והמשפחה המורחבת תמכו בו וחבריו לספסל הלימודים בישיבה הגיעו לבקרו מדי יום בתורנויות ולא הפסיקו להתפלל. "היו תקופות קשות מאד מאד ובחסדי ד' המצב התחיל להשתפר. קיבלנו עידוד ותמיכה מהמשפחה מחברים. ראינו שהתפילות עוזרות והקב"ה עוזר ומסייע לנו" מספר אביו ומספר "אומרים ששירה מסייעת והם היו באים אומנים לשיר ולשמח ביום יום ובמוצ"ש והשירה והשמחה נתנה לכולנו כוחות להתמודד עם המחלה הקשה והטיפולים".
לקראת פורים תשע"ז אחרי מס' חודשים של טיפולים כולם, כולל הרופאים, היו בטוחים שהטיפולים עשו את שלהם והסיפור שייך לעבר, אך בדיקות מקיפות שעשו לבחור מיד לאחר פורים הראו כי המחלה לא עברה ובמידה מסוימת אף חזרה. לא צריך לתאר איך ההרגשה והמצב רוח עם קבלת בשורה כזו מהרופאים.
עוד באתר:
האבא, הבן והמשפחה לא התייאשו והחליטו ללכת למרן שר התורה, הגר"ח קנייבסקי שליט"א ולקבל את ברכתו. אגב, מרן הגר"ח הגיע במהלך החורף לבקר מישהו בביה"ח ונכנס גם לחדרו של הבחור, הוא ביקרו אז ובירך אותו. כעת, כשעלו לביתו של מרן היה זה בערב פסח אז כידוע מרן עושה סיום הש"ס בבלי וירושלמי בשעות הצהריים מכיון שהוא בכור, בחרדת קודש נכנסו לחדרו של מרן שר התורה וביקשו ברכה לרפואת הבן החולה. מרן שר התורה מברכו: 'רפואה שלימה' אך אביו של הבחור שהרגיש שזהו עת רצון החל לבכות. כעת הוא משחזר את הרגעים הללו ואומר: "התחלתי לבכות בחדר כמו ילד קטן .בכיתי ובכיתי ואמרתי לגר"ח: 'הרב, הרופאים אומרים שזה חזר, צדיק גוזר והקב"ה מקיים. אני מבקש שהרב יבטיח לי שסיום הש"ס שיהיה כאן עוד זמן קצר היום יהיה לרפואתו של הבן שלי', מרן הרים את עיניו מהסטנדר בו היה שקוע בלימודו ושאל אותי: 'תגדל זקן?' עניתי ללא היסוס : 'כן'. 'תגדל פיאות?' המשיך מרן ושאל, גם על זה, השבתי ללא היסוס: 'כן'. ואז אמר מרן: 'אז הוא יהיה בריא' והמשיך ללמוד".
"מאותו רגע" מספר האב "התחלתי לגדל זקן ופיאות. היתה בנו אמונת חכמים כה גדולה בהבטחה של מרן שר התורה. בפסח השנה עשינו בדיקות מקיפות – התשובה שחזרה היתה, תשובה שלילית שמשמעותה: ברוך השם אין כלום!"
"הרופאים לא האמינו מה קורה" משחזר האב את הרגעים שלא ישכח, "רופא בכיר אמר לי: 'אני אוכל את הכובע'"
אבל האבא והבן הבינו וידעו היטב על התוצאות השליליות – אמונת חכמים. צדיק גוזר והקב"ה מקיים. צריך להבין, חודשיים וחצי הבחור היה ללא שום טיפולים כי הרופאים סברו שאם הבדיקות לפני פורים הראו שהמחלה חזרה, כנראה שהטיפולים לא מועילים כלום. כעת הבחור ממשיך את הטיפולים כשתפילה בפי כולם "רפאנו ה' ונרפא" ומכאן נצא גם אנחנו בבקשה להתפלל לרפואת: בנימין אשר בן חנה לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל. אמן.
