הוא נכנס אל המשרד הממוזג, אוויר נעים וקליל נשב מהחלון והזיז את הוילון המהודר ימינה ושמאלה כשעון אורלוגין ישן, המראיין ישב מולו נינוח וחייך אליו. "שב בבקשה…" הוא הורה ועיין קלות בקורות החיים שלו ובהמלצות. למרות האווירה הנעימה באוויר, ניתן היה לחוש במתח החד. הוא התיישב איפה בהיסוס על קצה הכיסא, וחיכה למוצא פיו של המראיין.
"ראיתי את ההמלצות שלך" חייך המראיין. "אתה הצעיר ביותר שבא לכאן היום. אך בכל זאת הייתי רוצה לשמוע ממך, מה אתה יכול לתרום לחברה שלנו?" הוא היסס לרגע קל ואז ענה בשטף את כל תוכניותיו, הוא הסביר והבהיר, ידיו נעו אנה ואנה והמראיין מולו חייך מרגע לרגע. לאחר שסיים חייך המראיין ואמר.
"התוכניות שלך טובות…" הוא ציפה לאבל, ואכן- האבל הגיע.
עוד באתר:
"אבל .. הקורות חיים שלך דלים למדי, עבדת רק במשרד אחד. יש לך עדיין חוסר בתעודות. אני ממש רוצה לקבל אותך, אתה צעיר ואנרגטי ומתכוון ברצינות. אבל יש לי פה אחרים טובים יותר".
פניו התכרכמו, מצב רוחו צנח באחת . הוא הסביר שזו תקוותו היחידה, הוא חייב את העבודה כדי לפרנס אותו ואת בניו בביתו. הוא באמת מצפה להשקיע ואולי בכל זאת אפשר לתת צ'אנס לחסר ניסיון כמוהו.
המראיין קם ממקומו, פנה לחדר הסמוך ועשה כמה טלפונים כשחזר אמר. "כן, יש משהו…" עיניו של הצעיר אורו, והוא ציפה בקוצר רוח להמשך.
"אתה תיכנס כאן לחדר הסמוך". המשיך הבוס "המזכיר שלי יראה לך תכנית לימודים מפורטת, בד בבד אתה תתחיל לעבוד ואנחנו נממן את לימודיך. כך ארוויח 'דם חדש' בצוות שלי, וגם מישהו בעל ידע.. מה אתה אומר?"
מה הוא אומר? הצעיר הסתחרר מרוב תדהמה, ללמוד על חשבון המשרד שמקבל אותך? איפה נשמע כדבר הזה. אין זו אלא סיעתא דשמיא מיוחדת במינה. הוא פנה לחדר הסמוך לקבל פרטים על הלימודים. תוך שהוא חדור רצון ענק, ללמוד. להצליח ולקבל את העבודה הנחשקת.
הערב, היום הקדוש, נקבל כולנו הזדמנות לשנות את 'קורות החיים' שלנו. המשרד בשמיים פתוח לרווחה, מצפה לראות את כולם בנערינו ובזקנינו באים עם רצון טוב, תוכניות טובות ופחד מחוסר ההצלחה. אנחנו צריכים להראות רצינות, לבוא עם סנגורים שיתנו לנו 'המלצות' אך מעל הכל. להיכנס לחדר הסמוך שיכול להיות הבית כנסת השכונתי או הישיבה בה אנו נוהגים להתפלל, עם רצון חזק לעבוד. להיות טובים.
וקורות החיים שלנו ישתנו לטובה.
גמר חתימה טובה!
