אין כמו לסיים החייאה מוצלחת בשעה 04:00 לפנות בוקר.
השעה 03:20. מותש אחרי יום עבודה ארוך, שאחריו משמרת על אמבולנס 29 עם שלושה פינויים לבי"ח ולקינוח תרגול מקרים רפואיים לקורסיסטים מסניף ת"א. אני מחפש חנייה, ואז לפתע המירס מתעורר:
"רחוב מנחם בבני ברק חוסר הכרה".
עוד באתר:
לשנייה התלבטות; הרי כבר הורדתי את רוב הציוד בבית, וחברת ההשכרה לפי שעות לא אוהבת איחורים; אבל זה רק לשנייה. שם הילוך מהיר וטס לאירוע. שומע ברקע עוד כונן שיוצא ואני עוד קצת רחוק אבל ממשיך.
מגיע למקום. לפניי נכנס לרחוב נט"ן. ולפני הנט"ן כבר מחכים שישיית כוננים מארגונים שונים. כולם בדלת בניין נעולה. פתאום מישהו צועק זה בכלל הבניין מאחורה, מה כולכם שם… אני הכי קרוב. רץ ונכנס ראשון. מגיע למטופלת ומזהה נשימות אגונליות ללא דופק. מורידים לרצפה ומתחילים בהחייאה. לרר הצדיק מתחיל עיסויים. אני מסייע לו. מצטרפים וצוות הנט"ן וגדוד הכוננים הנוספים.
האחדות שהייתה שם בין הארגונים ועבודת הצוות הנהדרת הזכירה לי, שלמרות כל חילוקי הדעות כולנו יהודים ולכולנו יש בסופו של דבר מטרה אחת.
אחד מתחיל להנשים ואחר מחליף בעיסויים. אני מחבר מוניטור. מתחילים באסיסטולה. שני חובשים מנסים אבל אין וריד, כונן אחר מגיש ציוד לצוות. הפראמדיק מכניס טובוס, הולכים על ביג. תוך כדי הביג המטופלת מתחילה להראות סימני חיים. מבט במוניטור מספר לנו שכבר חזר דופק כלשהו. בינתיים ממשיכים עיסויים, עד שהפראמדיק מכריז ואנחנו עוצרים. יש דופק טוב. לחץ דם מעולה. קפנו מתחיל להשתפר.
פינוי קצת קשה, קרש גב שעשוי מקרש באמת ולא מפלסטיק. מקבעים ומתחילים להוריד ואני מנשים תוך כדי הליכה. בסוף מגיעים לנט"ן. בינתיים המטופלת מחזירה נשימה עצמונית. רפלקסים ותנועות ראש קלות. סימני התעוררות.
אין כמו לסיים החייאה מוצלחת בשעה 04:00 לפנות בוקר.
