בתום ישיבה ממושכת אישרה ועדת הכספים העברות תקציביות של סוף השנה הלועזית, בין סעיפי התקציב השונים בסך 6.76 מיליארד ש"ח. עיקרי ההעברות נועדו על מנת להתאים את גובה סעיפי התקציב לביצוע בפועל בסוף שנה. רבות מההתאמות נועדו לבצע התאמות בסעיפי השכר, שכרוכים בשינויים במהלך השנה הקלנדרית, עקב הסכמי שכר משתנים או עדכון של רכיבי שכר לא קבועים, כגון עדכון שעות נוספות של עובדי הוראה ועוד. מעבר להעברות רגילות, אישרה הוועדה קיצוץ רוחבי בתקציבי כל משרדי הממשלה בסך 1.565 מיליארד ש"ח. הקיצוץ נועד על-מנת לתקצב מטרות חיוניות בתחומי החינוך והתחבורה, תוך עמידה ביעדים הפיסקאליים: יעד ההוצאה ויעד הגירעון.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע בתחילת הדיונים היום בבוקר, כי בשבועות הקרובים יקיים דיון עקרוני על נושא העברות סוף שנה עם כל חברי הוועדה. "לא יתכן שבכל פעם מחדש אגף התקציבים באוצר מעכב בכוונה את הגשת הבקשות התקציביות של משרדי הממשלה לוועדת הכספים ובכך מעמיד אותנו עם הגב לקיר בימים האחרונים של השנה, כשאין ברירה אלא להיענות לבקשות על-מנת שלא נהיה אלה שתוקעים פרויקטים ושירותים הניתנים ע"י משרדי הממשלה, בין השאר גם עניינים הנוגעים למשכורות וכדו'" אמר.
גפני הוסיף: "זהו תהליך פסול ואחת הרפרנטיות באגף תקציבים אפילו אמרה כאן בשבוע שעבר, שהם בכוונה מחכים לרגע האחרון. המציאות הזו שבה לא מנהלים יותר מו"מ עם המשרדים ומחכים לרגע האחרון ואז חייבים לאשר את זה לא תחזור על עצמה. שנה שעברה עשינו דברים שלא תאמו את הנוהל של דיון בהעברות תקציביות פה בוועדה ואישרנו עשרות העברות של סוף שנת תקציב. השנה כבר עשינו הכל עפ"י הנוהל, אבל באופן מרתוני של ימי דיון ארוכים. אני מודיע, שמעכשיו זה נגמר. בסוף 2018, העברות יאושרו רק אם יגיעו לוועדת הכספים עד שבועיים לפני תום השנה ואז נחלק את הדיון בהעברות על-פני מספר ימים באופן הגיוני".
עוד באתר:
יחד עם זאת, גפני שיבח את העובדה שאגף התקציבים ונציגי משרדי הממשלה השונים, מעבירים את הפניות התקציביות עם הסברים מפורטים, מה שלא משאיר הרבה מקום לשאלות וגם אם יש שאלות בקרב חברי הכנסת, הן נענו תוך כדי הדיונים בוועדה.
893 מיליון ש"ח במזומן ועוד 4.5 מיליארד ש"ח בהרשאה להתחייב למשרד הבריאות, בין השאר לצורך התאמת תקציב המשרד לקצב הביצוע בפועל של תכניות ולחלוקת התמיכות למוסדות בריאות, קופות החולים ובתי החולים.
603.7 מיליון ש"ח למשרד החינוך, מתוכם 155.7 מיליון ש"ח לצורך מימון חוסרי שכר והסכמים פוליטיים שונים. חוסרי השכר נובעים מהצורך לבצע התאמות בתקציבי השכר בהתאם לביצוע בפועל. נציג אגף התקציבים באוצר הסביר: "רק בסוף שנה יכול המשרד לדעת מהן הוצאות השכר בפועל וזאת עקב הסכמי שכר חדשים שנחתמים במהלך השנה הקלנדרית ושחלק מהפעימות שלהם נעשות עוד במהלכה. הדבר יוצר פערים בין התכנון של סעיף השכר לבין השכר שצריך להיות משולם בפועל. בנוסף, התקציב בפועל משתנה בהתאם לגורמים משתנים בהרכבי השכר כגון שעות נוספות וכד'. תקציב השכר במשרד החינוך עומד על 45 מיליארד וכל חריגה של 1% מכך פירושה: 450 מיליון ש"ח ואנחנו לא יודעים מה יהיה רף התשלום המלא עד סוף השנה".
עוד כוללת ההעברה התקציבית הזו תקצוב של שכר עובדי מטה, שכר גננות ועוזרות גננות, תקצוב עובדי עזר בחינוך מוכר שאינו רשמי, תמיכה בבתי ספר בפריפריה, קידום תלמידים מאוכלוסיות חלשות בפריפריה, תוספות תקצוב למגזרי מיעוטים, למגזר האתיופי, למינהל החינוך הדתי ופעולות בחינוך הבלתי-פורמלי. כמו-כן, תוספות תקצוב למערכות החינוך השונות, למימון הוצאות שכר עובדי הוראה וכן אחזקות מבנים המשמשים לחינוך.
19.5 מיליון ש"ח למשרד תיירות – התקציב נועד לביצוע שינויים פנימיים, בין השאר למימון הסכמי פרישה ושינויים ארגוניים, רכישת מערכות מחשוב, תקציבי אבטחה, אירוח עיתונאים, קמפיינים ושיווק ועוד.
11.09 מיליון ש"ח למשרד התקשורת לצורך תגבור תכנית שבמסגרתה מכרז להקמה ותפעול מערכת לניהול ספקטרום התדרים, התקשרויות עם חברות רואי חשבון לפיקוח על הדואר ובנק הדואר, תגבור תקציב פעילות המועצה לשידורי כבלים ולוויין ועוד.
26.1 מיליון ש"ח למימון הוצאות המדינה בגין הפסקת ההימורים על מרוצי סוסים, בעקבות ביטול ההסכם עם המפעיל הזר טרם המועד קבוע בחוזה ההתקשרות עימו.
41.24 מיליון ש"ח למשרד המשפטים לצורך התאמת תקציב השכר לביצוע בפועל, תשלום שעות נוספות של עובדי המשרד, תגבור תקציבי בהתאם לביצוע התקציב בפועל של לשכות הסיוע המשפטי ברחביי הארץ, פרקליטות המדינה, רשות הפטנטים, הסנגוריה הציבורית, משרד היועץ המשפטי לממשלה, רשות התאגידים, האפוטרופוס הכללי, נציבות הביקורת על התביעה ועוד.
52.8 מיליון ש"ח להוצאות פיתוח שונות: הגדלת מספר המשתתפים בפרויקט תגלית, תכנון מגרשים לבנייה ביישובים הבדואיים, התאמה לרפורמה בנציבות שירות המדינה, מימון חברות ישראל בבנק האסיאני ועוד.
431.3 מיליון ש"ח למשרד התחבורה לצורך מימון המשך אחזקת כבישים בינעירוניים, פרוייקטי בטיחות ברשויות מקומיות, כבישים בנמלים וברשויות מקומיות ועוד.
15 מיליון ש"ח לפיתוח התעשייה – לצורך סבסוד פיתוח אזורי התעשייה: פארק צבאים, דימונה ואזורי תעשייה במגזרי המיעוטים.
136.9 מיליון ש"ח עבור מימון תשלומי הריבית של ממשלת ישראל – מדובר בתקציב רגיש במיוחד לשינויים בגורמי שוק רבים, בהם שער החליפין, מדד המחירים לצרכן וכן רבת הריביות בארץ ובחו"ל, שמאופיינים בתנודתיות רבה ואי-ודאות. כמו-כן התקציב הזה מושפע ממדדים מאקרו-כלכליים; הגירעון ויחס החוב-תוצר של ישראל, שמשפיעים על היקף תשלומי הריבית בפועל. העברה תקציבית זו נועדה להעביר את הסכום של 136.9 מיליון ש"ח ולהתאים את תקציב תשלומי הריבית של המדינה לתחזית הביצוע העדכנית של יחידת החוב הממשלתי באגף חשכ"ל.
28.17 מיליון ש"ח לצורך השלמת תשלומי מס הכנסה שלילי ב- 2017. כלומר השלמת הכנסה למי שמשתכרים פחות מרף המס. הזכאים הנכללים בתכנית מס הכנסה שלילי הם שכירים ועצמאיים כאחד.
כמו-כן, אישרה הוועדה קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה בסך 1.565 מיליארד ש"ח לצורך מימון הנושאים הבאים מבלי לפגוע ביעדים הפיסקאליים של עמידה ביעד ההוצאה וביעד הגירעון: תקצוב פערי שכר בחינוך הרשמי שמועבר לתשלום שכר למורים בבתי הספר יסודיים וחטיבות הביניים בחינוך הרשמי (543 מיליון ש"ח).
מימון הסעות תלמידים בחינוך הרשמי – שיעור התלמידים במסגרת החינוך המיוחד הזכאים למימון הסעות גבוה משיעור זה בקרב תלמידי החינוך הרגיל. לאור הגידול הניכר שחל בהיקף הזכאים לחינוך מיוחד, מעבר לתחזית הגידול הטבעי שנלקח בחשבון, יש צורך בהתאמת התקציב עבור מימון הסעות תלמידים (300 מיליון ש"ח).
תקצוב שכר לימוד בחטיבה העליונה – השלמת פערי שכר בחטיבה העליונה (200 מיליון ש"ח). תוספות תקציב לפיתוח התחבורה (סה"כ 521.18 מיליון ש"ח): לקידום מערכות הסעות המונים, פיתוח רכבות כבדות בנתיבי ישראל, תמיכות בתחבורה הציבורית ואחזקת כבישים בינעירוניים.
