זוכרים איך היה נראה הבנק של לפני שלושים שנה? מיזוג אוויר, אטמוספירה שקטה ומכובדת, פקידים בלבוש אלגנטי, שיח תרבותי, כולם שומרים על השקט ועל הסדר הציבורי. אף אחד לא צועק, לא זורק טישיו משומש על הרצפה ובטח שלא מטפטף עם כוס קפה על הרצפה הבוהקת. כך היה נראה פעם הבנק.. וכיצד הוא נראה היום? בדיוק אותו דבר! שלושים שנה דבר לא השתנה.
זוכרים איך היה נראה בית מלון של לפני שלושים שנה? אוויר מבושם, לובי מצוחצח, פקידי קבלה אדיבים, שולחנות מעוטרים בחיתוכי פירות מעוצבים, חדרים מלכותיים. אף אחד לא מרים קול, לא מעשן ובטח שלא נכנס ללובי המפואר עם בוץ בנעליים. הכל אומר כבוד. אכן כך היה נראה בית המלון פעם… וכיצד הוא נראה היום? בדיוק אותו דבר! שלושים שנה דבר לא השתנה.
זוכרים איך הייתה נראית הספרייה העירונית של לפני שלושים שנה? שטיחים כבדים מקיר לקיר הבולעים את צליל פעמי העקב, סדר מופתי, מדפים מסווגים לפי נושא, גיל ותחומי עניין. שקט עמוק ומבט משתומם במי שהרים את קולו בלי שימת לב. ילד קטן לו היה מתרוצץ בין המדפים היה נגער לאלתר ובאזהרה שנייה היה מוצא אחר כבוד ע"י השומר בכניסה. אהה… כך נראה הספרייה העירונית של פעם.. וכיצד היא נראית היום? בדיוק אותו דבר! שלושים שנה דבר לא השתנה.
עוד באתר:
זוכרים איך היה נראה בית הכנסת השכונתי של לפני שלושים שנה? ספריות כבדות מסודרות להפליא, דממה דקה ומעקב עיניים בחומש בשעת קריאת התורה, חזן נעים קול המנחה את התפילה בקצב מתון, רצפה חפה מכל נייר או לכלוך, מתפלל וילדיו לצדו שקועים בסידוריהם ובתפילתם, אין איש משחיל אף מילה אחת לחברו בזמן התפילה. ילד לו היה מרעיש היה מסתכן בנפשו. אהה… תענוג. כך היה נראה בית הכנסת של פעם.. וכיצד הוא נראה היום? לא בדיוק אותו דבר! שלושים שנה – הרבה השתנה (ולא נרחיב משום "ועמך כולם צדיקים")
אולי אנחנו לא שמים לב אבל אנחנו כל כך משתדלים לחנך את ילדינו לישיבה בבית הכנסת אך שוכחים שהם מסתכלים עלינו. סופגים את אווירת בית הכנסת של תשע"ח וזו – איך לומר – לא בדיוק אותה אווירה של פעם. אנא אחי הסכיתו לדברי המשנה ברורה: "אפילו שיחת חולין שהיא לצורך פרנסה אסור (בביהכ"נ) ובפרט שיחה בטלה. ובזוה"ק פ' ויקהל הפליג מאד בגודל העוון הזה… וכ"ש שיש ליזהר בביהכ"נ וביהמ"ד מעוון דיבורים אסורים כגון לשון הרע ורכילות …כי הוא מזלזל בכבוד השכינה ואינו דומה החוטא בינו לבין עצמו לחוטא בפלטין של מלך.. ע"כ הירא וחרד לדבר ה' ישים תמיד עיניו ולבו לזה שלא לדבר שום דברים בטלים בביהכ"נ וביהמ"ד והמקום הזה יהיה מיוחד אצלו רק לתורה ולתפלה" (או"ח סי' קנא סעיף א).
עלינו להבין כי אנחנו בסכנה ממשית! עלול להיות מצב בו הנכדים שלנו יחשבו שכך נראית צורתו הטבעית של בית הכנסת. דיבורים, לכלוכים, סידורים הפוכים, ערימות עלוני קודש מונחים בביזיון, כתמי קפה וצלצולי טלפון עליזים. הם עשויים לחשוב כי תיאור כבוד בית הכנסת המובא בשולחן ערוך ובראשונים הוא משהו ערטילאי עתיק מבתי הכנסת של התנאים והאמוראים. ולא היא! חלילה צורת בית הכנסת האמיתית עלולה להיכחד מהעולם מבלי שיישאר איש שיספר להם איך היה נראה פעם המקום הקדוש הזה. אנא אחיי, הבה נחנך את ילדינו לקדושת ביהכ"נ, נלמד איתם יחד את הלכות המקום ונשמש להם דוגמה חיה, או אז לא רק שנציל אותם – נציל את כל הדור הבא גם כשכבר לא נהיה כאן.
הערת הכותב: חלילה אין מאמר זה מכליל את כל בתי הכנסת אך מעורר על תופעה שמתרחבת מעט ומטרתו לעורר מבעוד מועד.
הכותב הוא יו"ר מרכז אתגרים בחינוך ומגיש תכניות חינך ב"קול חי".
