בגיל תשעים, עצמאית כהרגלה, צעדה אסתר איל מירושלים לספרית שלה במספרה בשכונת רחביה בירושלים. היא הספיקה לברך בברכת "בוקר טוב" את הנוכחים במקום ומיד נאלמה דום. צוות המספרה הזעיק עזרה מיידית. "התקשרו אלי וסיפרו לי שלוקחים את אימא לבית חולים" "ספרה תמר, בתה של אסתר. "שאלו אותי לאן לקחת את אימא, והיה ברור שהיא תילקח להדסה עין כרם, שם היא מטופלת קרדיאלית ע"י פרופ' דן גילון וכל ההיסטוריה הרפואית שלה גלויה להם. עם הגעתה קיבל אותה מיד צוות המיון עם צוות הנוירולוגים והיא הועלתה לצנתור מוח דחוף".
אסתר נכנסה לחדר הצנתורים כשהיא לא מגיבה, מדברת או זזה. פרופ' רונן לקר, ראש היחידה לשבץ מוחי בהדסה מתאר: "אסתר הגיעה להדסה עין כרם ביום שישי, לאחר שעברה אירוע מוחי מורכב וחסימה של שני עורקים במוח שנגרמו ככל הנראה מקרישי דם שנסחפו מהלב. למרבה המזל התגובה במספרה וגם של מד"א הייתה מהירה והיא הגיעה להדסה במועד סמוך מאד לאירוע, ויש לכך חשיבות קריטית מבחינת הטיפול. פרופ' חוסה כהן, ראש היחידה לצנתורים מוחיים, בהיותו רב אומן בתחום, צנתר אותה והסיר את החסימות מעורקי מוחה". פרופ' לקר, המורגל בהדסה במטופלים שעברו אירועים מוחיים, מספר כי ההתאוששות מהירה ביותר. "הופתענו לטובה שכבר למחרת חל שיפור ניכר במצבה והיא ממשיכה להחלים בקצב משביע רצון. בבדיקה נמצא כי הנזק המוחי שנגרם לה קטן, היא כבר מתהלכת במחלקה ואנו צופים המשך שיפור".
בעלה של אסתר, גם הוא מעל 90, שיושב ליד מיטתה של רעייתו ואוחז בידה, פנה בהתרגשות לפרופ' חוסה כהן ופרופ' רונן לקר ואמר: "לחמתי בכל מלחמות ישראל – וזו המלחמה הקשה מכולן".
עוד באתר:
"ליוו אותנו כאן עם המון יחס אישי וחם", מעידה תמר הבת – כיום כבר רגועה לאחר הדרמה הקשה. "החל מהקבלה במיון – עוד לפני שבכלל הגענו ללוות אותה, וכלה במחלקה כאן, היחס מעולה והטיפול הרפואי מקצועי ומשובח. אמי אישה עצמאית, חיה חיים פעילים, חדה במחשבתה. ברגעים הראשונים כבר חשבתי שאיבדתי אותה. מזל שבהדסה כן מאפשרים צנתורי מוח לבני גילאים מתקדמים".
ואילו אסתר אשר מתפקדת באופן חיוני ועוקבת אחר הוראות הרופאים, אומרת בחיוך כי התקבלה בסבר פנים ובמקצועיות.
כאן המקום לציין, כי הדסה הוא המרכז הרפואי היחיד בארץ בו מצנתרים מוחית גם מטופלים שחצו את רף שמונים ותשעים השנים. פרופ' לקר מסביר את הגישה השונה: "הצוות בהדסה הוא מן המיומנים בארץ, כאן החלו למעשה הצנתורים המוחיים. במחקר שערכנו בהדסה לפני כשהתיים מצאנו כי מצונתרים מעבר לגיל שמונים והרבב מעבר לכך - אכן משתפר מצבם לאחר הצנתור המוחי. לאחרונה צנתרנו בת 99, גם היא במצב טוב הודות לטיפול. נכון שהשיפור מצומצם יותר מהשיפור בקרב צעירים אבל אחוז נכבד מן החולים המבוגרים מאוד - עדיין משיג תוצאות טובות ולכן ראוי להשקיע בצנתור מוחי גם אצלם".
"גם בעלי נכויות בגילאי שמונים פלוס שנדחים ע"י פרוטוקולים טיפוליים בעולם זוכים בהדסה לצנתור מוחי במקרה הצורך. הנחת היסוד בהדסה היא למקסם את קבוצות המטופלים היכולות ליהנות מטיפול זה, ובמקרה של גילאים מתקדמים מעבר לרף השמונים שנה אנו בהחלט רואים אחוזי הצלחה ניכרים ומאפשרים למטופלים בקבוצות גיל אלו לחזור לשגרת חייהם באיכות ראויה".
