נכתב במגילה: "ששנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי.."
אומר אבא שיהודי העיר שושן לא ידעו ממרחק לקבוע מי היושב על הסוס ומי מוליך את הסוס מכיוון ששניהם היו לבושים בבגדי מלכות אך כשראו כי היושב על הסוס יש בבגדו פתילי תכלת של ציצית הבינו כי הרוכב הוא מרדכי היהודי והמן מוליך אותו וזה מה שאומרים "שושנת יעקב צהלה ושמחה.." מתי שמחו יהודי שושן? "בראותם יחד תכלת מרדכי".
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.."
אומר אבא שבגמרא במסכת מנחות מובא כי מרדכי נקרא גם בלשן על שם שידע לדבר ב-70 לשון ומוסיף אבא ואומר שנקרא בלשן כי מרדכי הצדיק לא קיבל עליו מורא בשר ודם ומשום כך לא השתחווה להמן כי בלשן ראשי תבות: שאותך לבדך ביראה נעבוד!
"גם אני ונערותי אצום כן.."
שואל אבא לכאורה היה צריך להיות כתוב "נצום" בלשון רבים שהרי גם אסתר וגם נערותיה עמדו לצום ומדוע נכתב כאן בלשון יחיד "אצום" אלא מסביר אבא שאנו למדים מכאן עד כמה על האדם להיזהר בדיבורו שכן אסתר לא רצתה להתחייב בשם נערותיה שהם אכן יצומו ומשום כך התחייבה רק על עצמה ולכן אמרה "אצום".
עוד באתר:
פורים שמח 🙂
