שר החינוך, נפתלי בנט, פנה הערב (ה) במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בו הציע פשרה במחלוקת סביב נאום רוה״מ בטקס הדלקת המשואות לרגל חגיגות ה-70 למדינה.
על פי הצעתו של בנט, באופן חד פעמי תתאפשר חריגה מן הפרוטוקול כך שראש הממשלה יהיה הנואם המרכזי בטקס הענקת פרסי ישראל, כאשר לאחריו יישא בנט דברים בפני הקהל.
עד כה, בטקס הענקת פרס ישראל נאמו שרי החינוך לדורותיהם, כאשר ראש הממשלה, נשיא המדינה ומכובדים נוספים כיבדו את הטקס בנוכחותם בשולחן הנשיאות.
עוד באתר:
במכתבו כותב בנט כי ״בייחוד בשנת ה-70 למדינת ישראל, עלינו לקיים את חגיגות יום העצמאות כאירוע מאחד ולא מפלג, אשר ישאיר שמחה וגאווה בלב העם. אני קורא לך לקבל הצעה זו מתוך רצון לאפשר את קיומן של החגיגות ברוח אחדות וממלכתיות, ועל מנת שנצא כולנו לחופשת הפסח ללא מחלוקות שיעיבו על אוירת החג״.
עוד הוסיף השר כי ״לאור היותו של טקס פרס ישראל אירוע ממלכתי ראשון במעלה, כאשר חתני וכלות הפרס מבטאים יותר מכל את מיטב גווניה של החברה הישראלית, אני רואה בכך הצעה הולמת שמכבדת את ראש הממשלה וכן פתרון ראוי למחלוקת שנוצרה״.
כזכור, הבוקר פנה יו״ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין לח״כים, ולכלל עובדי הכנסת במכתב בו הודיע כי לראשונה מאז קום המדינה הכנסת ועובדיה לא יקחו השנה חלק פעיל בטקס הדלקת המשואות.
אדלשטיין כתב: ״בימים האחרונים עלתה מחדש ההצעה של יו"ר הוועדה לסמלים וטקסים, השרה מירי רגב, לבצע שינויים מהותיים בטקס הדלקת המשואות המסורתי המתקיים בהר הרצל.
אם אכן הדבר יתממש, תהיה זו לראשונה מאז קום המדינה פגיעה באירוע ממלכתי ביותר על לוח השנה, שבעיני רבים הוא מעין מקדש מעט ישראלי.
במידה והכנסת לא תהיה המייצגת היחידה בטקס, לצערי הכנסת ואנשיה לא יוכלו לקחת בו חלק״.
בהמשך, ביקש אדלשטיין לנמק את החלטתו וכתב: ״כמי שפועלים יחד עמי בבית הזה כבר תקופה ארוכה, אני מרגיש שעלי להסביר לכם את ההחלטה.
גלוי וידוע לפניכם שלא לכבודי אעשה ולא לכבוד בית אבא אעשה, אלא לכבוד הכנסת – כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל. בכוונת מכוון מעולם לא היה טקס הדלקת המשואות נחלת שבט זה או אחר בחברה הישראלית. הוא אהוב כל כך דווקא מכיוון שהוא מגלה את מה שלפעמים בלהט היומיום נסתר מעינינו: שהחברה שלנו היא רקמה אנושית אחת, שהישגיה הכבירים נובעים מרוח הלכידות שנושבת בה. לכן דווקא הכנסת, בה מתאספים נציגיהם של כל איש ואישה בישראל, בה מיוצגת החברה הישראלית על כל מגזריה, עדותיה וגווניה, היא זו שבאופן מסורתי הובילה את הטקס המיוחד הזה – באחדות, בכבוד ובממלכתיות״.
אדלשטיין הבהיר כי: ״אין ספק בעיני כי אם יימחק אופיו הלאומי, תצא האש מן המשואות ותלבה את המחלוקות בינינו, המשוועות למנוחה. לכך לא נוכל לתת יד״.
