"ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל.." אומר אבא שלפי ההלכה בשולחן ערוך אין מספידים בראש חודש ובחול המועד אבל איסור זה אינו חל במותו של תלמיד חכם כפי שכתוב בגמרא "אין מועד (איסור הספד בחול המועד) בפני תלמיד חכם".
ומוסיף אבא שממה שמסופר בפרשה יש רמז שמספידים תלמיד חכם במועד שהרי אהרן נפטר בראש חודש אב וראש חודש קרוי מועד וכיוון שנאמר "ויבכו את אהרן 30 יום.." נמצאנו למדים שאין איסור הספד במועד לתלמיד חכם.
"ויקחו אליך פרה אדומה תמימה.." רש"י מדייק מן המילים אדומה תמימה -שתהא תמימה ( שלמה ) באדמימות שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה ומביא אבא את דבריו הנפלאים של האדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור בעל חידושי הרי"ם, בתמימות של פרה אדומה פוסלות שתי שערות ויותר אבל בתמימות נפשו של יהודי שנצטווה מן התורה "תמים תהיה עם ה' אלוקיך.." אפילו כחוט השערה פוסל.
עוד באתר:
"זאת חוקת התורה.." אומר אבא שבכל התורה מצוי רק פעמיים הביטוי "זאת חוקת התורה" פעם כאן שמסופר על הכנת מי חטאת ( מים המעורבים באפר פרה אדומה ) לטיהור טמאים ופעם שניה בפרשת מטות ששם מסופר על הכשרת הכלים שנלקחו מן המדיינים כשלל מלחמה.
ומסביר אבא שבזה באה התורה ורומזת לנו ששני עניינים אלו טהרת הגוף וקדושתו וכשרות הכלים שבבית הן מבחינת חוקת התורה ותנאי הכרחי לקיום מצוות.
"והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם.." אומר אבא שחכמינו כבר הורו לנו שאסור לאדם לאכול קודם שיתן לבהמתו שנאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך.." ורק אחר כך נאמר "ואכלת ושבעת.." וככה גם מצינו אצל עבד אברהם שמתארח אצל לבן שבהתחלה הוא נותן "תבן ומספוא לגמלים.." ורק אחר כך עורכים לפניו שולחן לסעודה.
ומסביר אבא שבסדר הגשת מזון לאדם ולחי יש להבדיל בין אכילה לשתיה. באכילה צריך קודם לדאוג למזון לבהמות אבל בשתיה קודם האדם כמו שכתוב בפרשת מי מריבה "והשקית את העדה (האנשים) ואת בעירם (ואחר כך את הבהמות)" וכך גם נוהגת רבקה שקודם משקה את עבד אברהם ואחר כך שואבת מים לגמלים.
שבת שלום ומבורך!
