בשעת לילה מאוחרת, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון, ברוב של 63 מול 39 מתנגדים
הצעת החוק מבקשת לקבוע הסדרים לשילוב תלמידי ישיבות בשירות צבאי ובשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה.
כזכור, בג"ץ קבע כי ההסדר הקיים כיום בחוק שירות ביטחון, אשר תוקן בשנת 2015, במסגרת תיקון 21 לחוק שירות ביטחון - אינו חוקתי, וכי הפרק העוסק בקביעת הסדרים אלו - פרק ג'1 לחוק -יבוטל מיום 12.09.2018. לאור האמור, מבקשת הצעת החוק לקבוע הוראות חדשות המחליפות את ההוראות שנקבעו עד כה בפרק ג'1, והכוללות, בין היתר: אפשרות לקבלת דחיית שירות עד לגיל 21 , קביעת יעדים גיוס עולים ארוכי טווח בחקיקה. כן מוצע כי החל מהשנה השלישית, שיעור גיוס בפועל הנופל מ-95% מיעד הגיוס השנתי יביא להשלכות כלכליות בדמות צמצום בהיקף התמיכה הכוללת בישיבות (למעט ישיבות שבהם קיימים שיעורי גיוס מעל לרף מסוים כקבוע בהצעת החוק).
עוד באתר:
בנוסף, מוצע לקבוע כי ככל שלא יושגו שיעור גיוס בהיקף של 85% לפחות מיעדי הגיוס השנתיים במשך שלוש שנים רצופות (להוציא את השנתיים הראשונות - שבהן כאמור לא יינקטו צעדים בשל אי עמידה ביעדי הגיוס), יפקע התיקון לחוק, כעבור 12 חודשים. כמו כן, מוצע להקדים את קבלת הפטור לאחר דחיית שירות מגיל 26 לגיל 24 וכן אף להקדים את גיל ההצטרפות לשירות הלאומי-אזרחי בעבור נשואים לגיל 20 בלבד (לעומת 21 כיום). כל זאת, במטרה לעודד את שירותם של החרדים ואת שילובם המיטבי בתעסוקה.
בדברי ההסבר נכתב: "בעקבות פסיקת בג"ץ הקים שר הביטחון ועדה מקצועית בראשות היועץ המשפטי למערכת הביטחון ובהשתתפות ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, הפרקליט הצבאי הראשי, הרב הצבאי הראשי וראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון. תפקיד הוועדה היה לגבש הסדר בר קיימא, שיעלה בקנה אחד עם צורכי הצבא כצבא־עם ממלכתי, עם פסיקת בית המשפט העליון בבטלו את תיקון 21 לחוק, ויזכה להסכמה הרחבה הנדרשת, לשם עיגונו בחקיקה. הוועדה נפגשה עם גורמי צבא, גורמים ממשלתיים, רבנים ואנשי ציבור נוספים".
עוד נכתב: "הוועדה סברה כי השוויון בגיוס לצה"ל הוא ערך עליון והוא חיוני לשמירה על צה"ל וחיזוקו כצבא ־ עם ממלכתי הממלא את ייעודו - הגנה על מדינת ישראל והבטחת קיומה. הוועדה הכירה בחשיבותם של לימוד ולומדי התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל. בד בבד, סברה הוועדה כי יש לנקוט צעדים משמעותיים ואקטיביים לצמצום האי שוויון בשירות ולהעלאת שיעור המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי, מתוך הבנה מעשית כי שיעור הגיוס במגזר החרדי לא ישתווה באופן מלא בשנים הקרובות לשיעור הגיוס במגזר הכללי".
"כדי לאפשר לתהליכים המתרחשים בעניין זה במגזר החרדי להעמיק ולהבשיל, המליצה הוועדה לקבוע יעדי גיוס ארוכי טווח וליצור תהליך שישקף עלייה מדורגת בשיעור הגיוס במגזר החרדי לטווח הרחוק. עם זאת, ברור כי פוטנציאל הגידול במספר המשרתים מקרב בני הציבור החרדי ילך ויפחת ככל שמספר המשרתים מקרבם יעלה. על כן המליצה הוועדה להתבסס על שיעורי הגיוס הקיימים כנקודת מוצא, תוך קביעת שיעור גיוס התחלתי לצה"ל של 3,100 משרתים (על בסיס כ־3000 חרדים שהתגייסו לצה"ל בשנת הגיוס 2017 ) ושיעור השתלבות התחלתי בשירות הלאומי-אזרחי של 600 משרתים (על בסיס כ־530 חרדים שהשתלבו בשירות הלאומי-אזרחי בשנת הגיוס 2017)", דברי ההסבר.
סגן שר הביטחון ח"כ אלי בן דהן הציג את הצעת החוק ואמר: "אנו עוסקים בסוגיה שנמצאת במרקם העדין, המחבר את החברה הישראלית יחדיו. בבואנו לפעול עלינו לדאוג בראש ובראשונה שמרקם זה לא ייפרם. אין לנו כוונה להיכנס לישיבות ולהוציא משם לומדי תורה. כל מי שלמד תורה ותורתו אומנותו ימשיך ללמוד תורה אבל מי שהפסיק ללמוד, יתגייס."
ח"כ דב חנין אמר: "חוק הגיוס הוא בלוף שרק מזין את פוליטיקת השנאה, שכמעט כולם במערכת הפוליטית מרוויחים ממנה אבל הציבור מפסיד. גם בצבא לא רוצים לגייס את החרדים והחוק רק יגרום להרחקה של רבים מהצעירים החרדים משוק העבודה כיוון שמחוייבים ללמוד כדי להימנע מגיוס. זהו מנגנון שמזיק לחברה. בטלו את ההגבלה שמונעת מחרדים להצטרף לשוק העבודה. אם לא נעשה את זה אנחנו דנים ציבור גדול מאוד להמשך חיים בעוני. במקום חוקים מופרכים ולא מציאותיים צריך לקדם שיוויון. לא לייצר מנגנון שימשיך ויעמיק את האפליה והפערים בחברה."
ח"כ ישראל אייכלר אמר: "אני לא בא להתווכח על זכותם של יהודים ללמוד תורה בארץ ישראל. אין שום זכות מוסרית להטיל סנקציות על לומדי תורה. תארו לעצמכם מישהו שיטיל סנקציות על אוניברסיטאות בגלל שאינם עומדים בערכים יהודים. מאיפה החוצפה לקבוע מה מחזיק את עם ישראל כעם אחד? אני מציע להקים צבא מקצועי שבו כל מי שבוחר להיות בו - נעריך אותו ונשלם לו כמה שצריך"
ח"כ משה גפני אמר במליאה: "איפה הבושה של העם היהודי שמדברים על לומדי תורה שהם פלילים? אני קורא למי שתורתו אומנותו, אף אחד מכם לא יעזוב את הלימוד שלא ישמע למה שמדברים פה, שלא יתחשב בזה. בזכותכם אנחנו קיימים".
סגן שר הביטחון ח"כ אלי בן דהן סיכם את הדיון לפני ההצבעה ואמר את דעתו כי "גם מי שהולך לצבא מקיים מצוות רבות. אין כאן שני צדדים. לומדי תורה וחיילים שלכולם יש מטרה אחת לקיים את עם ישראל בארץ ישראל. מי שלומדים תורה צריכים לכבד ולהוקיר את צה"ל שמגן על ישראל והחיילים צריכים לכבד את לומדי התורה שגם הם מקיימים את עם ישראל. יש שמאיימים על לומדי תורה ומפחידים אותם שכאילו מחר כשהחוק יתקבל, יגיעו מצ"ח לגייס. אף אחד לא מתכוון להוציא בחורים בכוח. מי שתורתו אומנותו ימשיך ללמוד ולא יינזק. אבל מי שהחליט שאינו יכול ללמוד ולא נכנס לכך שתורתו אומנותו, יוכל להתגייס וצה"ל דואג לשמור על אורחות חייו של כל מי שמתגייס".
