על סערה, סחף ואימון העצמי

מנחם זיגלבוים, מאמן אישי, הקואוצ'ר החרדי, יצא השבוע לגשם הסוחף, חשף עצמו לרוח המיללת, וחזר עם תובנות ועם כלים אמוניים לחיים טובים יותר. הושיטו יד לטיפות מהשמים

 

השבוע היה חורפי במיוחד. גשמים, רוחות וסערות, ובסיומו הדובדבן שבקצפת – שלג בערים רבות. אנשים רבים התייחסו באמביוולנטיות לאירועי החורף הקיצוניים האלה. גשם זה טוב, חיכינו לו כמה שנים טובות, אבל ההצפות, הרוחות, ההתמשכות החריגה, לא היו לפי כוחם של רבים.

בעולם האימון משתדלים לנצל כל מציאות כדי להפיק ממנה תובנות לחיים נכונים יותר ולהתקדם בהתאם.

פעמים בני אדם עוברים חוויה בחיים שגורמת להם 'ליפול' רגשית ומוראלית. הבעיה אינה בקושי, אלא במשקל שאנשים מייחסים לבעיה. ככל שאנשים נותנים יותר משקל לקושי זה או אחר בחייהם, כך הוא משפיע עליהם יותר. עובדה היא, שאנשים אחרים החווים אותו קושי, עוברים אותו בדרגות קושי אחרות, ויש אפילו שמתמודדים מול אותו אתגר בקלות רבה יותר. אמנם אנחנו לא מזמינים בעיות בחיינו, הן מגיעות. אבל אנחנו כן יכולים לנווט כיצד נתייחס אליו. ככל שנייחס יותר משקל לקושי, כך הוא יכריע אותנו יותר, וההתמודדות תהיה קשה פי כמה.

ראיתי זאת השבוע, כשבחוץ ירד הגשם ושטף את הרחוב – מי שיוצא עם מעיל, כובע ומגפיים, לא נרטב. אולם מי שיוצא 'חשוף', בהחלט נרטב. הגשם הוא אותו גשם, השאלה היא איך הגישה שלנו אליו.

* * *

השבוע הסתכלתי על המים הזורמים בשצף ברחובות; בעצם, יותר משהסתכלתי, התבוננתי. יש הרבה מה ללמוד מהם. במרוצתם המים לא מתעכבים על מכשולים שונים העומדים בדרכם. אם יש משהו שמפריע, הם מדלגים מלמעלה, עוקפים מימין או משמאל, ואם צריך גם מתחת.

רוב האנשים מגיעים בחייהם למצבים שיש בהם מכשולים וקשיים. גם את המכשולים הללו איננו מזמינים, הם מגיעים משמים. השאלה היא האם אנחנו בוחרים להתקע לידם ולהתחיל לרטון ולכעוס, או לעקוף מימין או מלמעלה. מבחינתי כמאמן, המושגים: קושי, עייפות ודכאון, אינם סיבה להתקע. השאיפה היא להתקדם, להמשיך לעבוד, להתייגע, ולהגיע למטרות שחשובות לנו. מי שבוחר, יכול כמובן להעדיף את ה'תקיעוּת', אבל זו בחירה שלא מובילה לשום מקום.

* * *

ותובנה קטנה לסיום: לפעמים אנחנו מרגישים שמסביב "יהום הסער". הכול מציף אותנו: הילדה חזרה עם ציונים גרועים מבית הספר, הבנקאי התקשר ודרש לכסות את המינוס, הגיע זמן לשלם את שכר הדירה ואין פרוטה, הבוס בעבודה דורש קצת יותר ריכוז, אבל איך אפשר כשהזוגיות צריכה תיחזוק ברמה בסיסית?!

אז כשהכל מוצף מסביב ואנחנו מנסים לתרמן בין הרוחות והגשמים, אסור לטבוע במים הרבים שמסביב או לעוף ברוח הסוחפת. זה הזמן לשבת בבית ולהגן על עצמנו, והבית הוא העוגן בדמות הרציונל וההיגיון, השאיפות והכוחות שאמורים להנחות אותנו בתקופה של רגשות סוחפים.

חורף בריא לכולנו, תרתי משמע.

 

מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי, מרצה וסופר

להערות, הארות בונות ומחכימות [email protected]