בשנה הבאה אתפלל עם אבא • המפיק ישראל ברגמן בטור מלא געגוע

בששת השנים האחרונות אני מתפלל בתל אביב כחבר מקהלה בימים הנוראים, ועוד קודם לכן שנים בהן נסענו לירושלים לרבי ושם אבא כמובן לא התפלל לפני העמוד, כל אלו הותירו בי זכרון וגעגוע מתוק וצורב לקולו האינסופי רב הגוונים של אבא ונעימת תפילותיו

דוד קליגר

י' באלול תשע"ח, 21/08/18 13:21 עודכן: 23/09/24 23:51

א+

א-

אני שוכב במיטתי, השעה כמעט חצות הלילה, ומאי שם קול נעימה קלושה מגיע לאוזניי, מנסה להאזין ממרחק ולהבין ולאט לאט מזהה צלילים מוכרים עטופי ניחוח נוקב ומרטיט.

נעימת נוסח תפילות הימים הנוראים חלושה, בוקעת כמנסרת בדממת הליל, חלשים הם הקולות, את המילים לא ניתן לזהות, אבל משהו קרא לי לקום מהמיטה לבדוק מאיפה זה בא.

יורד קומה ומגלה את אבי שיחי' בסלון עם מחזור קטן, בשקט לבד בסלון הכמעט חשוך מזמזם לעצמו את מילות התפילה בנעימות הנוסח, נתתי לו כמה דקות של שקט עד שגברה סקרנותי.

ניגשתי אליו ושאלתי אותו, אבא אתה מתפלל השנה לפני העמוד היכן שהוא? ונעניתי בהנהון ראש לחיוב.

באותן השניות עפתי בזכרונותיי לימי ילדותי, אבי שיחי' היה שליח ציבור מידי שנה בשטיבל של חסידי גור ברמת אהרון בבני ברק בראש השנה, ואני כילד קטן מהבודדים שלא נסעו לרבי לירושלים חוויתי איתו את ההכנות הליליות, מזה שנים ארוכות שאבא כבר לא שליח ציבור, אף פעם לא הסביר לי למה לא, וגם היום לא הסביר לי למה כן, רק זכרה של אותה מנגינה עטופה בקול הטנור מלא הטוהר של אבי צפצף לי אי שם במעמקי הזכרונות, זכרן של הדמעות בהכנות, זכרן של הדמעות בתפילות, טוהר מוזיקאלי צרוף של דיוק, פירוש המילות ודיקציה (דקדוק) שאין שני לה, כזו היא תפילתו של אבא, ואלו הן הכנותיו, מלאות העומק, יראת שמים ואמת צרופה של מי שאינו יודע לעוות.

רק כמה מילים בודדות הצלחתי לומר לו ברגע זה, 'הייתי מבטל הכל ובא להתפלל איתך'!

אבל שנה הבאה בעזרת ה' אני אתפלל עם אבא!