מה גרם לשושנה להקים סמינר? \ מירי שניאורסון

מצבה של שושנה היה גרוע כבר מהתחלה. לפחות לפי דעתה. כבת ליהודים שעלו ממרוקו שגדלה בעיירת פיתוח, נאלצה מאז ומתמיד לדרוש את שלה ולמצוא את מקומה גם כשהוא לא היה ברור כלל. את נעוריה בילתה בסמינר 'אור החיים' וה"פרס" על התנהגותה שהייתה ללא דופי, הביא לה "שידוך" אשכנזי. בחור ממשפחה מיוחסת נצר למשפחת רבנים עתיקה בשנים המגיעה עד המהר"ל מפראג…

בעלה הצדיק (הוא באמת היה איש צדיק) סבל ממחלת לב נדירה… וכך, לאחר עשור של שמחה ושמחות בו נולדו הבנות בזו אחר זו, הוא הסתלק בלי הודעה מוקדמת ועבר לו לעולם שכולו טוב בעודו משאיר אותה להתמודד לבדה עם בנותיה.

אומרים שילדות קטנות מייצרות צרות קטנות ואילו כאשר הן גדלות הצרות גדלות עימן. אבל במקרה הזה היו אלו ילדות באמת נהדרות, ממש כמו האימא השקדנית והמצטיינת שלהן. רק דבר אחד היה בעוכריהן – גוון עור פניהן שנראה לעיני כל. במקום לקחת את הגנים החיוורים של משפחת אביהן, ירשו בנותיה של שושנה את גוון עורה ויפי פניה של האם.

עוד באתר:

הערב אצל יענקל'ה

הרב גלזר: "החיילים מתו כדי להוכיח את כוחה של תורה"

יענקל'ה פרידמן

זעקה נוקבת

"מה קורה איתנו, למה בחורים מטפסים ומסכנים את עצמם?"

פנחס בינדר

השידור המלא

ליפא שמעלצר התארח בשולמלייכם וגם אילתר כהרגלו. צפו

קובי ברומר ומנדי וייס

לאורך היום

הקולות והמראות: המשדר הנרחב נמשך • הצטרפו

מערכת אמס

בעוכריהן? לצערנו. שושנה לא תשכח לעולם את היום בו הגיעה לסמינר של בתה הבכורה ודרשה בתוקף להבין למה סולקה הנערה בבושת פנים הביתה. היא דפקה על השולחן בעוז למרות שם משפחתה המגיע עד המהר"ל. בעימות עם המנהלת הבינה שושנה כי "אין עם מי לדבר". זו התעקשה כי הבת תסיים את הלימודים שבקושי התחילו, בגלל "חוסר התאמה"…

ואל תשכחו שמדובר בילדה שקדנית, מצטיינת, עם תעודות מפוארות והתנהגות למופת. כשדמעות בעיניה עזבה שושנה את חדר המנהלת בהחלטה נחושה – היא תקים סמינר! היא ידעה שהדרך תהיה ארוכה. היא ידעה שהיא זקוקה להרבה סבלנות. היא ידעה שהיא לבד אך הרגישה שבעלה הצדיק משגיח מלמעלה ומליץ יושר עליה, על בנותיה ועל מעשיה.

היא ידעה שמי שהולכת ישר, בעקשנות, ומאמינה בדרכה בלב שלם, גם מצליחה. היום, עשר שנים אחרי. כל בנותיה סיימו את הסמינר והבכורה מלמדת בסמינר ש"זרק" אותה… עולם מוזר ללא ספק.

—

כ"ק האדמו"ר הזקן זיע"א מסביר על הפסוק 'אתם נצבים היום כולכם' שהיהודים הם קומה אחת שלמה – כולכם. בגוף השלם ישנם אברים שונים. לא צריך להסביר את מעלת הראש על הרגלים, ובכל זאת אי אפשר לראש בלי רגלים. אם חלילה יש חולי ברגליים אז כל הגוף כולל הראש אינו מושלם. הגוף הרי זקוק לכל פרט ולכל אבר שבו.

גם בעם ישראל קומה אחת שלמה יש בישראל סוגים שונים ודרגות שונות. יש יהודי שנמצא בנקודת הזמן הזו בדרגת ראש ויהודי שני שנמצא כרגע בדרגת רגליים. אבל כולם זקוקים זה לזה! לכל יהודי מעלה מסוימת באיזה פרט. מעלה שאין למצוא ביהודי אחר. ולכן, יהודים זקוקים לערבות הדדית.

כדי להגיע לשלמות כללית, כדי להגיע לקומה שלמה, אנחנו צריכים להיות "כולכם". מראשיכם ועד חוטב עציך ושואב מימיך. זאת אחדות אמיתית שבה כל ישראל ערבים (ערבות לשון מתיקות) זה לזה. כתיבה וחתימה טובה. שנה טובה, מתוקה וערבה.

—
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ומגישת התכנית "עניין משפחתי" ב"קול חי".