בעולם הקואוצ'ינג התרגלנו לשמוע את המנטרה: "לצאת מהמקום הטבעי והמוכר שלנו", "לצאת מאזור הנוחות", "לצאת מעצמך ומאנוכיותך", והאמירות האלה כבר גורמות לנו "לצאת מהכלים", הן מוציאות אותנו מדעתנו... אבל צריך לדעת שיש גם יציאה מסוג אחר – יציאתו של יעקב אבינו מבאר שבע. ננסה להבין, מהי יציאה זו? הפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" מסמל בכללות את ירידת הנשמה לגוף. נשמתו של כל יהודי, אשר יורדת מהעולמות הנעלים ביותר עד לעולם הזה הגשמי והחומרי, שבו האלוקות נמצאת בהעלם. (עד כדי כך, שבכוחם של כוחות הטומאה שבעולם להזיק לה, כפי שפחד יעקב אבינו בדרכו לחרן). אבל הכוונה בירידה זו (כלומר ביציאה זו) היא שדווקא במקום 'נמוך' וחומרי זה - נעשה דירה לה', כפי שיעקב אבינו בנה את ביתו דווקא בחרן. וכיצד נעשה זאת? על ידי קיום התורה והמצוות ("ותרי"ג מצוות שמרתי"). באמצעות התורה והמצוות ביכולתנו להפוך את הגשמיות לכלי לאלוקות. ולא סתם 'כלי', אלא עד שהגוף הגשמי עצמו מתאחד עם הנשמה, עם הרוחניות, ומשתווה לה. כל מה שצריך עכשיו הוא לפתוח את 'הלב לדעת', לפקוח את 'העיניים לראות' ואת 'האוזניים לשמוע' את קולה של הנשמה. העולם כבר מוכן ופתוח לראות ולשמוע את אורו של משיח. האם גם את מוכנה לצאת אל הלא נודע? לצאת מעצמך כדי לראות את הפוטנציאל הגבוה של ייעודך? הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" - אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו
