בדיוק כמו שרכב אי אפשר להסיע אותו אפילו מטר אחד ללא הכוונה ממורה נהיגה מנוסה - אין סיבה שדבר כל כך מהותי וחשוב לחיינו, חיי הזוגיות שמלווים אותנו לאורך כל היממה, כל השנה, כל חיינו, שלא נלך לקבל הכוונה בתחילת הדרך. צריך לחיות חיים של 'לכתחילה' ולא חיים של 'כיבוי שריפות'.
בתקופת שהותי בארה"ב, הייתי פוקד מדי יום שישי שורה של חנויות ועסקים במרכז מנהטן. אחת החנויות נקראה בשם "לוקסמיט" – היא עסקה בשכפולי מפתחות, מנעולים, פריצות וכדומה. הגעתי שם בעיקר עבור יהודי כבן שישים וחמש, אלמן, בעל עיניים טובות וחיוך נעים. לבקשתי הוא היה מניח תפילין ולאחר מכן היינו מדברים על דא ועל הא, כמעט תמיד היו אלו דיבורים של מהות.
כשהייתי לחתן, סיפרתי לו על כך. פניו הביעו שמחה מופגנת, והוא לחץ את ידי בחום ואיחל לי איחולים לרוב. לפני שנפרדנו, אמר לי: "אני רוצה לתת לך עצה קטנה, טיפ: זוגיות זה כמו אש – היא אף פעם לא דולקת מאליה. תמיד צריך להוסיף עוד ועוד גזרי עץ כדי לשמר אותה. אם תתן לתלאות החיים ולעומס הרגיל להרדים אותך, תמצא פתאום שהאש כבתה. תשמור עליה", אמר לי ולחץ את ידי בחום.
עוד באתר:
שבע עשרה שנה חלפו מאז אותו יום שישי חורפי, והמילים שלו עדיין מהדהדות באוזניי. הייתי מתמצת את הדברים שלו כולם במילה אחת: להשקיע. אפשר גם במילה אחרת: להתאמץ. אין 'הוקוס פוקוס' בחיים. אין דבר שנבנה מאליו, אין דבר בעולמנו שנוצר מעצמו 'יש' מ'אין'.
אינני יועץ זוגי, אבל אני עוסק באימון שמפתח באנשים יכולות ומוציא מהם כוחות שכבר יש בהם, רק שהם לא תמיד מודעים להם. כל אחד רוצה לחזור מהעבודה לבית שמצפה לו, לחיות בבית נעים, להיות במסגרת שמבינה ותומכת. למרבה "הצער", אי אפשר להגיע לדבר מכל אלה אם אין השקעה שנעשית ברוב חשיבה, בתבונה ובשכל.
בתחילת הדרך לאחר החתונה, כולם נמצאים באווירה מרוממת, הכל נראה נהדר ויפה. אולם אחרי שנה של נישואים - החסרונות, השעמום וההרגל תופסים פיקוד ודברים מתחילים להכנס לשבלונה שממחזרת את עצמה. זה קורה במצב רגיל. אך ישנו מצב אחר, בו ניתן לקחת את הפיקוד לידינו, ולהתחיל לבנות מתוך השקעה, השתדלות ומאמץ.
החכמה הראשונה היא לא להמתין לקשיים. אני ממליץ פעמים רבות לחתנים שמגיעים אלי לפני חתונתם, שחודשים ספורים לאחר החתונה כדאי שילכו ביחד לקבץ עצות, טיפים, הכוונה, רעיונות מבעלי מקצוע ומאנשים מנוסים. ומדוע בעצם לא?! מדוע זה אינו רווח בקרב הקהילות של שומרי המצוות?! בדיוק כמו שרכב אי אפשר להסיע אותו אפילו מטר אחד ללא הכוונה ממורה נהיגה מנוסה; כשם ששום מקצוע אי אפשר להתחיל ללא לימודים מוקדמים, סטאז' ולימוד מעשי מהוותיקים - אין סיבה שדבר כל כך מהותי וחשוב לחיינו, חיי הזוגיות שמלווים אותנו לאורך כל היממה, כל השנה, כל חיינו, שלא נלך לקבל הכוונה בתחילת החיים. אין שום סיבה לעבור את כל הנסיונות והקשיים שאחרים עברו, אם אפשר לקבל טיפים איך לא ליפול מראש לבורות צפויים.
כמו תמיד, אני משנן לאנשים: תחיו חיים של 'לכתחילה' ולא חיים של 'כיבוי שריפות'.
בבניית המשכן אודות כך אנחנו קוראים בפרשת השבוע "תרומה", גם משה רבינו התקשה בכמה דברים איך וכיצד לעשותם, והוא קיבל דוגמה מוחשית מול העיניים "זה יתנו" – "כזה ראה" הקב"ה הראה לו דוגמה. בבניית המשכן הפרטי שלנו, יש לכל זוג את הדברים שבהם הם מתקשים. לא בושה לקבל הכוונה, רעיונות ועצות (לא מחברים או מחברות, אלא) מאנשי מקצוע מנוסים, שראו דבר או שניים בחייהם.
מנחם זיגלבוים הינו מאמן אישי (קואוצ'ר) חרדי, מרצה וסופר.
אם אתם רוצים לשוחח, להיפגש ולקבל כוחות, אתם מוזמנים: [email protected]
