למה אתחפש השנה? שאלה שמנקרת בראשו של כל ילד כל שנה מחדש. אך לא רק אותו אלא גם את ההורה המבוגר מעסיקה השאלה 'למה אחפש את מוישי (בן השנתיים) השנה'?
אני מציעה לכולם לראות בבחירת התחפושת הזדמנות נהדרת לגילוי של פן נוסף בעצמי.
במקום לרוץ ולהתרוצץ בין חנויות ותופרות, או לפחות בין לבין, עצרו לרגע והקשיבו לרעיונות של ילדכם, הקשיבו לעצמכם. אל תבטלו כל רעיון ומנגד אל תרוצו לממשו.
אפשרו לכם ולילדכם לחלום קמעא! כי מאחורי כל תחפושת מתגלה סיפור נפלא. סיפור על משאלת ילדות שנשכחה או על תכונה אישית שהסתתרה.
כשילדכם בא עם השאלה. 'אמא, אבא למה אתחפש השנה?'
הוא לא בהכרח רוצה לשמוע מיד תשובה זו או אחרת. הוא בא עם מסר פנימי, מסר לא מודע שתכירו עוד פן פנימי שלו. אתכם הוא מרגיש בטוח להעלות גם רעיונות שלפני החברים אולי ייחשבו לטיפשיים, לילדותיים, לסתמיים או למשעממים.
אתכם ובעזרתכם הוא רוצה לספר על עצמו.
ישנו ילד שאומר שבכלל הוא לא רוצה להתחפש. נסו להקשיב לו ואל תבטלו. אין הכוונה שתעשו לו ניתוח פסיכולוגי חלילה. אלא תקשיבו לסיפור שמאחורי - אולי זה מגיע מחוסר בטחון עצמי, אולי הוא מתבייש להיות בולט, או אולי ההיפך הוא מבטא בכך את ייחודיותו ועצמאותו .
ישנה ילדה שקטה שמפתיעה עם תחפושת נוצצת. אל תביעו את תדהמתכם. אלא הקשיבו לסיפור שהיא (לא) מספרת- אולי היא מרגישה שדווקא בפורים היא מסוגלת לבטא חלק לא מוכר אך קיים בתוכה. אולי היא מרגישה שהנוצץ יאיר חלקים כבויים שבה.
ישנו ילד שרוצה תחפושת של גיבור, חזק והעיקר שבחגורתו יציץ רובה– אל תקלו ראש במשאלתו לחזק את בטחונו או להגביר את יכולת השליטה שלו.
ישנה ילדה שרוצה להתחפש למותג- לא בהכרח כי זה עדכני, יפה ויקר אלא כי היא אולי מרגישה 'אין'. פופולרית , מקובלת ושייכת חברתית.
הצעה זו טובה גם להורים עצמם שעסוקים בשאלה מה לחפש את עוללם הרך. אפשרו לעצמכם, לחשוב, להרהר, לשגות טיפה בחלום ולהעלות עם עצמכם או עם אדם קרוב, את האפשרויות השונות.
נסו להיפגש עם המשמעויות הפנימיות של התחפושות- מה בנוצץ אני אוהבת או דוחה ? ולמה ממקוריות אני דווקא חרדה? האם התחפושת המסורתית שומרת עלי (מפני ומביקורת של המשפחה)? ובכלל מדוע העיסוק בתחפושת אינה או הינה חוויה מהנה?
בחירת תחפושת יכולה להיות חוויה מהנה ומרגשת אך בתוספת קלה של התבוננות פנימית היא עשויה להתעצם לחוויה עמוקה של גילוי העצמי!
