הניתוק מחייב:

מבקר המדינה קורא לצמצם את לימודי ההוראה בקרב נשים חרדיות

משל היה זה סטנדרט: מבקר המדינה ד"ר יוסף שפירא מותח ביקורת חריפה כנגד כמות החרדים המשתלבים בלימודים האקדמיים | בנוסף, טוען המבקר: "החלטות המל"ג סותרות הסכמים"

אפרים דוד

ב' באייר תשע"ט, 07/05/19 09:15

א+

א-

אילוסטרציה Israeli President Shimon Peres, visit the Orthodox campus of Ono Academic College in Or Yehuda. july 13, 2011. Photo by Uri Lenz/ Flash90 *** Local Caption *** ????? ??? ???? ???? ????

ההשתלבות החרדית באקדמיה נעשית רובה ככולה בשעת הדחק, על פי היתר רבני מפורט ואישי ומתוך כוונה ורצון להשיג עבודה לפרנסת הבית. עם השנים התפתחו מוסדות האקדמיה החרדיים והמסלולים המותאמים, כולל מקצועות הלימוד והתכנים, אך מתברר שיש מי שדעתו אינה נוחה נוכח הקצב "הבלתי מספק". בנוסף, התייחס מבקר המדינה בדו"ח למקצוע ההוראה הנלמד על ידי הנשים החרדיות וקרא להקים מסלולים להסבת המקצוע לתחומים נוספים.

בין היתר בדבריו קרא המבקר "לשקול לבטל את ההעדפה הלא-נחוצה לכאורה שניתנה להכשרת מורות חרדיות ולתמרץ לימודי הסבה של נשים חרדיות בוגרות הוראה למקצועות נדרשים. על מל"ג, ות"ת ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם כדי לשפר את האפקטיביות של פעולותיהם".

הוא תקף את המל"ג על לימודי ההוראה המוגברים בקרב הנשים החרדיות ואמר: "החלטות ועדת ההיגוי, ות"ת ומל"ג להעדיף את לימודי ההוראה בכללותם, לרבות לימודי הוראה בהתמחויות שבהן יש עודף מורים ומורות חרדים – כמו מדעי היהדות והתמחות כללית – סותרות לכאורה את ההסכם עם משרד האוצר, את צורכי המשק העולים מנתוני הלמ"ס ואת צורכי מערכת החינוך, והן מביאות להשקעת משאבים ללא תועלת למשק. ועדת ההיגוי, ות"ת ומל"ג החליטו לתת עדיפות דווקא לתחומי הלימוד האמורים, קיבלו החלטה זו בלא שהיו לפניהן נתונים מלאים – לרבות נתונים בדבר התחומים שיש לעודד מהבחינה התעסוקתית – וחבריהן אף לא דרשו נתונים כאלה לצורך ההחלטה".

בהתייחסו לסטודנטים חרדים שלא מצליחים להמשיך עד סיום תקופת הלימודים וקבלת התואר, כתב "כדי לסייע להם להתאים את תחומי הלימוד לכישוריהם ולרצונותיהם, ואף לעסוק במקצוע שממנו יוכלו להתפרנס בכבוד ולמצות את כישוריהם. עליהם (מל"ג, ות"ת ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. א.ג.) גם לגבש תוכניות משותפות לסיוע בהכוון מראש של המועמדים ללימודים ובהשמה בעבודה של בוגרים וגם של נושרים".

לדבריו: "להשכלה אקדמית, ולו חלקית, יש השפעה חיובית על התעסוקה ועל ההכנסה השנתית הממוצעת. לפיכך, יש חשיבות לתוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי. זאת, בעיקר לגברים החרדים, ששיעורי התעסוקה וההשכלה האקדמית שלהם נמוכים מאוד". מבקר המדינה טוען כי "התוכניות לוקות בחסר ואינן אפקטיביות דיין עבור הגברים החרדים בהשגת תואר אקדמי. רק כרבע מהגברים החרדים הלומדים במכינות מקבלים תואר".