מקובל לזהות את לימוד המדעים בכלל, והמדעים המדוייקים בפרט, בגיל הילדות ככזה שתורם משמעותית להתפחות האינטליגנציה בטווח הקצר ובעיקר הארוך, בעוד לימודי מוזיקה הם חשובים כשלעצמם אך אין בהם כדי לתרום לרמת המשכל הכללי של הילד.
מחקר שנערך לפני 3 שנים בארה"ב ממוטט לחלוטין את ההנחות הללו ומציג ממצאים הפוכים מהן.
במסגרת המחקר נבחנו שתי קבוצות ילדים בני שלוש. מדי יום, ובמשך שנה עסקה קבוצה אחת בלימוד באמצעות מחשב, והקבוצה השנייה עסקה במוסיקה. בתום השנה גילו החוקרים כי קבוצת הילדים שעסקה במחשב הגדילה את האינטליגנציה המרחבית ב-11% בממוצע. ואילו הקבוצה שעסקה במוסיקה פיתחה את האינטליגנציה המרחבית ב-47%.
עוד באתר:
ואיך זה משפיע לטווח הארוך? גם בהיבט הזה התוצאות לא פחות ממדהימות.
בשנת 2009 נערך מחקר שנערך באוניברסיטת קנזס בו השתתפו 140 מבוגרים בריאים בגילאי 60-83 שנבחרו באופן אקראי. 70 מהם היו חובבי מוסיקה, שלמדו מוסיקה בילדותם, בין 5, ולא יותר מ-10 שנים. 70 הנוספים לא למדו מוסיקה מעולם.
בין שתי הקבוצות התגלה הפרש, שהדהים את כל החוקרים –Q I (מנת המשכל) של אנשי הקבוצה של חובבי מוסיקה היה גבוה ב-22 נקודות. בממוצע מקבוצת האנשים שלא למדו מוסיקה מעולם.
"לימוד מוזיקה בגילאי הילדות מעניק לילד כלים אמנותיים ורגשיים שתורמים תרומה מכרעת להתפתחות שלו", אומר בן ציון חסיד, מנכ"ל הקונסרבטוריון החרדי 'רון שולמית' שמפעיל מסלולים יעודיים גם לילדים. "הורים רבים שולחים את הילדים שלהם מהסיבה הזאת, וזה חשוב. על הדרך הם גם דואגים להעשרת האינטליגנציה שלהם".
חסיד מוסיף: "ישנם הורים שרואים בזה סוג של בזבוז זמן. הם אומרים לעצמם: "עדיף לשלוח את הילד לקורס מחשבים (לדוגמא) ואם מוזיקה תדבר אליו כשיגדל – שיתחיל ללמוד אז". המחשבה הזאת גורמת להפסד כפול. ראשית, כדי שלימודי מוזיקה יהיו אפקטיביים חייבים להתחיל אותה בגיל מוקדם ככל הניתן, אחרת ישנם פערים שקשה מאוד להשלים.
שנית, כפי שעולה במחקרים שפורסמו בעבר, לימוד מוזיקה תורם לאינטליגנציה וההשכלה של הילד לא פחות – וככל הנראה הרבה יותר – מלימוד מדעים".
