אלפי בחורים מכל רחבי הארץ, ישנים כבר במנוחה. המעמסה הגדולה והמאמץ הגדול של הרישום והבחינות לישיבה גדולה כבר מאחוריהם, כעת כל שנותר להם הוא לרקום חלומות מתוקים מפז, בדרך לשנים של התעלות והתמסרות לתורה בישיבה הגדולה אליה ישימו את פעמיהם בעוד מעט יותר מחודש.
לעיתים אני מתיר לעצמי להיסחף בנוסטלגיה מתוקה אל אותם רגעים, אל הימים שבהם דימינו שהעולם כולו מונח למדרך רגלינו, ולא, אין הכוונה לעולם במובן של תבל ומלואה, אלא ל'עולם' האמיתי, אותו עולם שמוכר בקושיותיהם של רבותינו המהר"ם מלובלין וה'פני יהושע' בנוסח "מקשים העולם". זהו העולם האמיתי – עולם של תורה.
בן תשחורת שעוד לא מלאו לו י"ז שנים הייתי כשפסעתי בפעם הראשונה להיכלה של 'מאור התלמוד' – הישיבה הגדולה שברחובות. היו אלה הימים שטרום המבחנים לישיבות גדולות, וילדות שהיתה בי ובחבריי שלחה אותנו להכיר מקרוב את הישיבה אליה נשאנו את פנינו, עוד לפני שהתקבלנו אליה. נכנסו להיכלה ביום שישי אחר הצהריים והכל היה עבורנו זר ומופלא כאחד. החל מהמתמיד שישב בהיכל הישיבה כשעתיים לפני שבת וקולו נישא בהיכל הישיבה הישן מעל דפי הגמרא במנגינה מתוקה וערבה שלא נשכחה ממני חודשים רבים וכלה בשיחה קצרה שקיים עימנו ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם יצחק קוק לקראת צאת השבת, שעה שנחפזנו לשוב ירושלימה.
עוד באתר:
חלפו כחודשיים ושוב מצאתי את עצמי יורד מהאוטובוס הירושלמי בשעריה של 'מאור התלמוד'. הפעם לא היתה זו עצירה לשבת אחת, אלא חניה שנמשכה שנתיים ארוכות ועשירות.
עוד לא מלאו לו 42 שנים לרבה של רחובות הגאון רבי שלמה קוק זצ"ל, שעה שנקטף באיבו עם רעייתו הרבנית ושניים מילדיהם בתאונת רכבת מחרידה שנחרטה כצלקת על גוו השחוח של הציבור החרדי בארץ. ברחובות – מהוותיקה שבמושבות בארץ נפער חלל ואחיו של רבי שלמה – יבדלחט"א הגאון רבי שמחה המשמש ברבנות העיר זה למעלה מארבעים שנה והגאון רבי אברהם יצחק, ביקשו למלאו בתורה ויראת שמים. כך הוקמה מאור התלמוד שראשיתה מצער בביתו של הגאון המנוח רבי שלמה, המשכה במבנה ישן ששימש 'בית היולדות' הראשון במושבה, וכיום היא משגשגת לתפארה בקמפוס רחב ידיים בלב העיר.
עם הקמתה של הישיבה התבקש העילוי המופלא הגאון רבי חיים זליבנסקי זצ"ל להצטרף לרעו יבדלחט"א הגרא"י קוק לעמוד בראשות הישיבה ומכאן במשך למעלה מעשור ומחצה ניווטו כרעים אהובים את הישיבה שהצמיחה אילנות מפוארים, עד הסתלקותו של רבי חיים בז' כסלו תשנ"ה לאחר מחלה קשה ומייסרת.
שעה שאני פסעתי בישיבה את צעדיי הראשונים, כבר חלפו כמעט שש שנים מהסתלקותו של רבי חיים. בחורים בודדים בלבד עוד זכו להכירו, בעוד שרובנו היינו בבחינת 'הדור אשר לא ידע את יוסף', ובכל זאת חשנו כאילו הכרנוהו מאחר שרוחו הגדולה חפפה על הישיבה בכמה וכמה אנפין. אם בשיעוריו ושיחותיו שהודפסו ונמסרו מעת לעת, אם בהליכותיו שבהן הגינו ברטט, אם בזכות דמותו המאירה של בנו יבדלחט"א הגאון רבי אריה – עילוי שהיה עבורנו סמל למעיין נובע של תורה ואשר הקנה לנו תורה בנתיביה העמוקים של מסכת גיטין במשך קרוב לחצי שנה, ואם בזכות עמלה הנמרץ של אלמנתו של רבי חיים, הרבנית תחי' הנושאת על כתפיה את המשא הכלכלי של הישיבה כדי להצמיח אילנות ופארות.
זכורני שבת אחת שעה שאחד מוותיקי הבחורים בישיבה עמד לבוא בברית הנישואין ועתה ניצב לפנינו בחדר האוכל ונשא דברי פרידה. "דעו לכם", אמר לנו אז במסר שלא מש מליבי, "אתם לומדים כעת בישיבה ורואים זאת כתקופה זמנית – מי במשך ארבע שנים, מי במשך חמש שנים ומי במשך שש ושבע שנים. אבל אל תטעו, זו אינה חוויה זמנית משום שהיא עתידה ללוות אתכם לאורך ימים ושנים ארוכות. גם בעוד עשרים שנה, שעה שתבואו להשיא את ילדיכם יזכירו לשבחכם 'השווער המיועד הוא מאור התלמודניק', מאחר שהשנים הטובות אותן תעשו כאן כיום, עתידות להיחרט ולהיצרב בכם לשם ותהילה".
לכשעצמי נפרדתי ממאור התלמוד כעבור שנתיים מלאות תורה, מוסר והליכות חיים בצילם של אדירי התורה שהאירו את היכלה ועדיין מאירים, ואשר לא ימושו מנגד עיניי. כך שיעוריו של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם יצחק קוק; כך דמויותיהם המאירות של הגאונים הגדולים רבי דוב אהרן זלזניק ורבי זאב כהן שזכיתי ליאות לאורם; כך שיחותיו של המשגיח הגה"צ רבי חיים שלמה גינויאר וכך דמותו מלאת ההדר של נשיא הישיבה ורבה של רחובות, הגאון רבי שמחה קוק יאריך ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא. בימים אלו כשמאור התלמוד שרויה במשבר כלכלי עמוק ומעיק ובוגריה נחלצים לעזרתה, אני מרשה לעצמי להוסיף את ברכתי להצלחתם בהצלתה. לכי לך מאור התלמוד והוסיפי חיילים מאירים לתורה ובנים המאירים את העולם בתורה ומעשים טובים. כי לך נאה כי לך יאה.
הטור התפרסם הבוקר בעיתון 'מגזין בקהילה'
