הבוקר התעוררתי כהרגלי ברבע לשש . גם בימים אלה של סדרים ,ניקיונות , קניות וריבוי המשימות אני קמה בנחת, מתפללת, צועדת ואוכלת …
ואז מבררת מה עוד נשאר לי לעשות לפסח ואיך את היום הזה אני מתכננת.
אלא שהפעם קפצתי ונבהלתי שלא כמידי יום שלישי שלי ברדיו , עדין לא כתבתי, הכנתי או ערכתי את דברי לתכנית הזאת.
למען האמת נושאים רבים מתרוצצים במוחי הקודח. על מה אפתח ואספר? על ההכנות? הקניות? על פרשת השבוע פרשת צו שאפילו לא הואלתי לרפרף עליה? על שבת הגדול הקרבה? על פסח שבפתח.
על הפוליטיקה? על החרדים בחוץ? דתים בפנים? או שמא להתעסק בפוליטיקות הפנימיות משפחתיות אשר מתנהלות בכל בית בישראל.
ובכן פניתי לראות במה התעסק ועל מה כותב השבוע הרב מנחם ברוד ב"שיחת השבוע." אותו עלון שבת וותיק ופופולארי, הנקרא ביותר בכל בתי הכנסת בכל הארץ.
ובכן גם הפעם הוא הצליח לעלות מעל היומיום ולראות את היומיום שלנו כאן בראיה רחבה מקיפה ועמוקה תודות לרבי כמובן. אז הנה אני מביאה עבורכם את הדברים הבאים ככתבם וכלשונם.
לפני מאה ואחת-עשרה שנים, בי"א בניסן תרס"ב, ירדה לעולם נשמתו הגדולה של הרבי מליובאוויטש. ככל שהשנים חולפות מתבררת עוצמת מנהיגותו. עוד ועוד חלקים בעם-ישראל מאמצים את דרכו, נהנים מאור תורתו, נעזרים בהדרכתו המדוייקת ורואים בו את מורה הדרך בדור הנבוך והמבולבל שלנו.
עוד באתר:
במבט לאחור נראית בבירור המהפכה הגדולה שחולל הרבי ברחבי העולם. בהשראתו נהפכה היהדות ממתגוננת למסתערת. הוא ביסס את מפעל השלוחים, שהגיעו לכל פינה נידחת על-פני כדור הארץ והפריחו בה את חיי היהדות. הוא שמר על גחלת היהדות ברחבי ברית-המועצות, גם בימי המשטר הקומוניסטי האימתני. למעשה, הרבי העניק תעוזה והשראה לכל הכוחות האחרים של היהדות, גם אם מקצתם נרתעו בתחילה מללכת בנתיב שסלל.
הרבי מביא בשורה של אהבת ישראל לכל יהודי, יהיה מי שיהיה. הוא מציג מופת של ראייה כלל-יהודית, בלי הבדלי עדות, כיתות או קבוצות. הוא דאג לכל יהודי, ועשה הכול כדי להביא שמחה ואור לכל נפש יהודית על-פני תבל.
בימים האלה, שבהם גוברים המתחים בין חלקי העם, חשוב להעמיד לנגד עינינו את דמותו הקורנת של הרבי, השופעת אהבה אין-קץ לכל אדם מישראל. כל מי שפגש את הרבי או שמע את דבריו, חש את האהבה המפעמת בליבו לכל יהודי. מעולם לא יצא מפיו ביטוי מזלזל או פוגע כלפי יהודי. כל דמותו שופעת אור ואהבה ולימוד זכות. לכן גם הצליח להאהיב את התורה והמצוות על מיליוני יהודים בעולם.
אולי הדבר המופלא ביותר שחולל הרבי הוא היכולת לשלב בטבעיות גמורה את היהדות והחסידות בתוך העולם המודרני, הנתון לתמורות גדולות ומהירות כל-כך.
קודם לכן עמדו לפני יהודי שתי אפשרויות: האחת, להשתלב בתוך העולם המודרני מתוך ויתור והתפשרות. הפשרות עברו לאורך כל הקו, מענייני כשרות, צניעות והידור במצוות, ועד לאימוץ השקפות עולם שאינן עולות בקנה אחד עם היהדות הנאמנה. האפשרות השנייה הייתה הסתגרות, מתוך הנחה שיהדות אמיתית ועולם עכשווי אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.
את ההנחה הזאת שלל הרבי מכול וכול, לא רק מבחינה מעשית, אלא בעיקר מבחינה עקרונית. לא ייתכן, אמר הרבי, שהעולם שנברא בשביל התורה לא יוכל להיות כלי ליישומה; אי-אפשר לקבל גישה הסבורה שיש ניגוד אמיתי ומהותי בין העולם ובין יהדות שורשית. להפך, מחובתנו להכניס את אור התורה והחסידות דווקא בתוך הכלים והמסגרות של העולם.
הרבי הציג מודל של יהדות בוטחת בעצמה, שאינה מתגוננת ומצטדקת, ואינה נרתעת מאתגרי הזמן. הוא הוכיח כי יהדות אמיתית יכולה לשגשג באלסקה ובסאן-פרנסיסקו, באוניברסיטת הרווארד ובקופנהגן, מפני שהתורה היא המכתיבה את המציאות ולא להפך.
ראוי לנו להודות לבורא העולם על ששתל בתוכנו נשמה כבירה זו. י"א בניסן הוא יום להגברת אהבת ישראל, להפצת היהדות, לזיכוי הרבים במצוות, ובעיקר להתחזקות במשאת-נפשו העיקרית של הרבי – ציפייה לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
