בפרשת כי תצא, יוצאים למלחמה על אויבנו ובעזרת ה' מנצחים. גם בחיים ישנם הרבה זירות קרב שבהן אנו מנהלים מלחמות. החיים בעצמם הם סוג של קרב אחד מתמשך. ויעידו על כך "זקניכם וראשי שבטיכם".
תשאלו אדם מבוגר עם ניסיון חיים. כולם יאמרו שהחיים הם לא פיקניק ולא ספא מפנק. אלא, שמשום מה אנו מחפשים לעשות חיים. ולהנות "בכל עת וחפץ תחת השמיים". זו טבעה של הנפש הבהמית.
הבעיה מתחילה כאשר אנו לא לוקחים בחשבון שבמהלך החיים, לא רק מלקקים דבש וישנם קשיים וניסיונות.
עוד באתר:
אזי כאשר הקושי מגיע ואנו לא מוכנים אליו, אנו מתפרקים כמו "פאזל". מאידך גיסא אדם שמודע לכך שהקושי קיים.
וישנם קשיים בכל תחומי החיים. הוא רואה זאת כמלחמה ומגיע מוכן.
תארו לעצמכם חייל שיוצא לקרב בידיעה שהוא בדרך לחופשה במלון חמישה כוכבים. אין ספק שהתמודדות תהיה מרה כלענה, מכיוון שהוא לא מוכן לקרב. והציפיות שלו, לא מאוזנות.
ואם אתם שואלים, האם זה לא סותר חשיבה חיובית? אז לא זה לא. זה וודאי שחשוב לחשוב טוב, כי להיות אופטימי זו חובה. אך כאן מדברים על להיות אופטימי אבל מוכן. והכוונה היא להתכונן ולהכין עצמנו נפשית לסיטואציות בחיים.
לדוגמה: אדם שרוצה להתחתן צריך לדעת שבשביל קשר טוב צריך הקרבה ויתור מאמץ וכו... אדם שרוצה להביא ילדים לעולם צריך לקחת בחשבון שישנם לילות ללא שינה והתרוצציות שונות.. וכן הלאה בכל תחום בחיים יש את הרווח וההנאה, אך יש גם את ההתמודדות עם דברים לא נוחים.
עיקר הבעיה מתחילה כאשר אנו לא מוכנים לאתגרים.
דוגמה נוספת: כאשר רוצים להרים משקל מסוים. חיביים להתכונן נפשית ופיזית להרמת המשקל ולא יתפס לנו הגב, אייי...... כך התורה מלמדת אותנו, להיות מוכנים מנטלית לאתגרי החיים. לכן כדי לצמוח בחיים אנו צריכים לקחת בחשבון שהחיים יפים אך גם מאתגרים.
אף אחד לא חתם לנו על חוזה "נוחות". ואדרבה כאשר ניקח בחשבון שישנם מצבים שונים בחיים, נוכל להכין עצמנו מראש. ובכך לנצח במלחמת החיים. להיות מוכנים לאתגרים ולצמוח מהם.
שבת שלום
לרפואת אברהם אהרן בן גאולה.
