שאלו פוליטיקאי אחד, כיצד זה שהוא משנה מדבריו כל תקופה. הוא ענה שהוא אדם בעל עקרונות חזקים ביותר. ואם זה לא מוצא חן בעיני מישהו, אז אין בעיה הוא ישנה את עקרונותיו. פרשת נצבים פותחת במילים "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. במילה נצבים הכוונה היא לעמידה חזקה. כמו ניצב מלך, זהו אדם שעומד איתן, יציב בדעתו יציב בחייו, אינו מתנדנד, ובעל עקרונות. כמו שאנו רואים שישנם באופן כללי שני סוגי אנשים, אנשים יציבים שיודעים מה הם רוצים מעצמם ומהסביבה. ואנשים חלשים שאינם יודעים לעמוד על שלהם, ונגררים אחר הסביבה. וודאי שעדיף להיות יציבים ולעמוד חזק. אך מהו המתכון לכך? אולי אפשר לומר, שזה רמוז בפסוק הפותח את הפרשה, במילים "היום" "וכולכם". ישנם אנשים של "מחר". מחר נשתפר, מחר נחזור בתשובה, מחר נעשה שינוי. באה התורה ואומרת שאם אנו רוצים להיות נצבים, אז היום עכשיו. לא לדחות ולחכות למחר. כי מי שדוחה היום ידחה גם מחר. ומי שמנצל את הרגע ינצל גם את הרגע הבא. המילה השניה היא כולכם, כדי להיות נצבים אנו צריכים את הסביבה החברים. איננו יכולים להיות לבד אדם שמעורה בחברה ויש לו חברים טובים הוא אדם יציב. אנו צריכים לעמול כל הזמן על פיתוח קשרים ויחסי אנוש טובים, עם בני האדם שסובבים אותנו. וברגע שנפסיק לדחות ונלמד להתחבר טוב יותר עם החברה. נתייצב בצורה חזקה יותר. ונוכל לצמוח ביציבות.
שבת שלום ומבורך!
-- לרפואת אברהם אהרן בן גאולה בתושח"י.
