הפרשה שקוראים לפני ראש השנה היא פרשת ניצבים. "אתם נצבים… מחוטב עציך עד שואב מימך". ופירש רש"י: "מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה… ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים".
וידוע פתגם רבינו הזקן ש"עציך" הוא מלשון עצה. האדם צריך "לחטוב" ולהסיח את ה"עצות" (המחשבות שבלב) ועליו "לשאוב" מתוכו ולבטל את התאוות לענייני גשמיות.
ואם נאמר, מילא, בשעה שעוסק האדם בתורה ובתפילה, אז ודאי שצריך להכניס ראשו ורובו בענייני הקדושה, וברור שאסור שיתערבו ח"ו מחשבות אחרות ותאוות הגוף, אבל בשעה שעוסק בענייני "מסחר", הכוללים אכילה ושתיה וכל ענייני הגוף, מי אמר שגם אז צריך לעקור את התאוות מלבו ולהסיח את המחשבות?
עוד באתר:
מלמדנו רש"י ש"באו כנענים" – סוחרים, ובכל זאת "נתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים". כלומר, גם בשעה שהוא "כנעני" ועוסק במסחר ובענייני הרשות שלו, צריך "לחטוב" מדעתו את המחשבות, ו"לשאוב" ולהוציא התאוות מלבו.
גם את, זכרי לדאוג למצב הגשמי והכלכלי שלך, וללמוד את השיחה של הרבי על העשירות (שיחת ניצבים-וילך בהתוועדויות תשמ"ג). ובפתח השנה החדשה אאחל שתהיה לכולנו שנה שבה הגשמיות מחוברת לרוחניות, וברוחניות יש גם גשמיות בשפע.
שנה טובה ומתוקה, מלאת עסקאות כרימון. שנה שיתגשמו בה כל חמש הברכות הפותחות באות פ"א:
פורייה, פורחת ופורצת דרך כלכלית אישית וחברתית, עם המון פרגון ופעולות טובות ומקדמות!
