צמיחה בפרשה: "וילך" \ הרב אסף דפנה

יהודי מספר לחבירו שאלברט אינשטיין זכה בפרס נובל על פיתוח תורת היחסות.

החבר שואל, מה זה?

"אתה יודע חמש שערות על הראש הם יחסית קצת, לחמש שערות במרק"
היהודי עונה:

"ועל זה הוא קיבל פרס נובל?"

פרשת וילך נפתחת במילים: וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: א

נו יודעים הרבה על הדמות הפלאית הזו שנקראת משה רבינו. מנהיג דגול, מצביא, אוהב ישראל, מסר את נפשו עבור עם ישראל וכו…

מילים לא יוכלו לתאר את מעלתו וגדולתו של גדול הנביאים. והתורה מרבה לספר לנו על משה רבינו בהזדמנויות שונות. לא מעט פסוקים, מתארים את אתגריו והנהגתו של משה רבינו.
וכאן אשאל שאלה קצת מוזרה: מדוע התורה מרבה לספר לנו על משה, הוא הרי לא בליגה שלנו בכלל.

הוא צם 40 יום 3 פעמים (אל תנסו את זה בבית) קיבל את התורה מידי ה'. ועשה עוד הרבה דברים מופלאים.

התורה היא מלשון הוראה אזי מדוע מספרים לנו על אדם שאיננו מתקרבים לדרגתו, בכל פרמטר אפשרי?

אלא, שאם התורה בכל זאת מספרת על משה רבינו.
סימן שיש לנו קשר איתו ויותר מכך.

בספרי חסידות מוסבר שבכל יהודי יש בחינת משה בקירבו.
דהינו משה מבפנים שמנהל אותו.
ונקודה זו היא נקודה מצמיחה מאד.

מכיוון שישנה נטיה לחשוב, שמנהיג הוא רק אדם שמכהן בתפקיד מנהיגותי או מנהלי.
אבל סתם אדם פשוט אינו מנהיג כלל וכלל.

וכאן התורה מספרת לנו עשרות פעמים על משה רבינו המנהיג שנמצא בכל אחד מאיתנו.

לומר לנו שגם אם אין לנו טייטל רשמי ובכיר, כל אחד מאיתנו הוא מנהיג, בקהילתו, בביתו, בחברה וכו… אפשר לקרוא לזה מנהיג בעצם, ללא קשר לשום תואר. כאשר נקלוט זאת ונגדיל ראש. נראה עצמנו כמנהיגים טבעיים, ללא קשר להגדרה ותואר. נוכל לצמוח בצורה לא רגילה.

תרגיל חשוב:  רשמו מקום אחד שבו אתם כפופים לסמכות ודמיינו שאתם המנהלים של המקום כיצד הייתם מתנהגים?

שבת שלום
לרפואת אברהם אהרן בן גאולה