בימים אלו מרבים לדבר וללמוד מענינה של מעלת התשובה, 'שיבה' בשפה העברית שלנו מתפרשת כחזרה למקום שהיינו בו, רק פשוט אנו חוזרים אליו, ואם כן חובה עלינו לדעת מה מקור המושג של "חזרה בתשובה"?, מהיכן היינו שאנו חוזרים?
הרמב"ם נתן שלושה שלבים ידועים לחזרה בתשובה: חרטה, וידוי, קבלה לעתיד. שהם מאוד הכרחיים לחזרה בתשובה, אדם שכל ימיו היה שקוע בחטאים או אפילו בחטא מסוים שכבלי היצר נתפסו עליו באופן החזק ביותר, אם לא יעשה את התנאים לא יוכל לפתוח את כבליו של היצר כלל וכלל, "לחזור אל אבא שבשמיים".
זו לא קלישאה רק של חודש אלול או רק של הימים בין כסא לעשור, אלא זה חובה על כל אדם לדעת, שיש לי אבא שבשמיים שלא מחפש אותי מעבר לפינה ומחפש להעניש אותי בכל הזדמנות.
עוד באתר:
אלא זהו אבא רחמן שמושיט לך את ידו כאומר "בני היקר, בוא, חיכיתי לך כל כך הרבה זמן, כנס אלי ואשמע את רחשי ליבך, ואנסה לעזור לך", לא בכדי אמר הפסוק "שובו אלי ואשובה אליכם", תעשו צעד אחד קטן של תשובה ואני כבר "אשובה אליכם"…
ומי לא רוצה זאת?
מייסד תנועת המוסר הגאון הנודע ר' ישראל סלנטר גילה לנו סוד נפלא בענין התשובה (אור ישראל, אגרת ז') וזה לשונו: "יום הכיפורים דבר טוב למאד, יום סליחה וכפרה. "לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים" (סוף תענית).
אין לנו דבר טוב ממנו, אם היינו עושים ההכנה הראויה לתקון דרכינו, כי יום הכיפורים מכפר עם התשובה – היא עזיבת החטא. אכן גם המעט טוב מאוד. אין ערוך לה בעניני התבל! לראות לכל הפחות, שתהיה איזה קבלה על להבא ביום הכיפורים.
ובכל בחינה קטנה שבקטנות, אשר יכין האדם את עצמו להגדיל בחינת יום הכיפורים שלו, אין ערוך ואין די באר הצלחת נפשו, להינצל מצרות רבות ונצורות, ואין לנו ריוח גדול מזה…
ועוד ממשיך הרב זיע"א: "ולזאת ירגיל האדם את עצמו, לקיים מאמר הכתוב, משלי "אם תבקשנה ככסף" וגו'. להשקיף על תהלוכות צרכי הגוף וליקח ממנו משל ומליצה לנפשו, הלא בצרכי הגוף, איך יעמול האדם הקשה יום להשיג מה לצרכי גופו אם כי מצער היא (דבר מועט).
ואיך לא יכבד בפני האדם להתעמל בעת דכאו ביסורים ר"ל, לחפש ולראות להקל מחלתו, ומדוע לא נעשה כה לנפשנו, לראות, לכל הפחות, לקיים המצוות הקלות לפנינו לקיימם, להשמר מהעבירה בבחינה הקלה, אשר תצילנו מיסורים קשים ומרים ר"ל?! ובזה אין מקום ליאוש לפני האדם" וכו'.
והביאור נפלא – המדבר אל האדם, כמה פעמים ניסית לחזור בתשובה מעבירות שבידך? אין ספור… הסוד הוא ה"הבחינה הקלה"- הדברים הקטנים, שאולי נראים לך כקטנים ולא חשובים, מהם אתה מתחיל את הצעד אחד של תשובה וממנו עולה הלאה לתשובה מלאה אצל ריבונו של עולם.
כמו שאדם שחולה במחלה מסוימת יקח תרופה להקל מעליו כובד מחלתו ועול סבלו, ולכאורה מה הוא כבר לקח רק תרופה?, אלא זו ריפאה אותו מחוליו, כך גם נפש האדם הדבר הקטן שיקבל האדם על עצמו יצילהו מצרות רבות במהלך השנה הבאה…
ובכדי לבאר זאת מה כוח הצעד הקטן בדרך לעולם ומלואו של תשובה אביא מעשה שקראתי על הענין הנז': בתקופתו של האר"י ז"ל ע"ה חי לו יהודי אשר עבר את כל העבירות הכתובות בתורה, ולא שת ליבו כלל למאמרי התורה לחוקותיה ולמצוותיה.
באחד מן הימים הזדמן הוא לאחד משיעוריו הרבים של האריז"ל אשר היה מוסר ברחבי העיר צפת תובב"א, ובסיום השיעור יצא האיש מהורהר במקצת על מצבו הרוחני ולאיזה שפל יכול בן אנוש להגיע, ונכנסו הרהורי תשובה בלבו מיד סב על עקביו חזרה אל האר"י הקדוש ובקשה בפיו:
"רבי, למדני דרך תשובה" !!!
הביט בו האריז"ל ביודעו את מעלליו ואמר לו: "דרך התשובה, המתאימה לך, היא רק דרך הפה, והיא אכילת גפרית שתשרוף את הקנים בגרונך".
"מוכן אני לכך" – ענה האיש.
"חזור אלי מחר" – השיב לו הרב.
למחרת מתייצב האיש בלב נשבר ונדכה אצל האריז"ל מוכן ומזומן לביצוע גזר דינו אחרי שלילה שלם התוודה על עוונותיו ועל חטאותיו.
מושיב אותו האריז"ל על כסא קטן וקושר לו את עיניו ואומר לו:
"פתח נא את פיך".
האיש פותח את פיו, ובמקום לקבל כפית של גופרית שתעלה אותו ישר אל העולם הבא, חש הוא בטעם אחר, טעים ומוכר יותר,
"דבש" !!!!
שואל אותו אדם את האר"י:
"רבי מדוע רימתני"?, האם עכשיו תשובתי תתקבל?
"וסר עוונך וחטאתך תכופר" – השיב לו הרב…
עצם זה שעכשיו הגעת אלי בלב נשבר ונדכה עם החלטה חזקה, שכרגע אתה אדם חדש שאין בלתו, ואותו אברהם (שם בדוי) של אתמול, זה לא אברהם של היום, זה כבר מספיק! ובטוחני שתשובתך התקבלה!!!
שנזכה להגיע ליום הכיפורים בבחינת "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"….
–
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל היקרים והאהובים !!!
שבת שובה שלום ומבורך !!!
–
המאמר נכתב לרפואת:
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
מו"א דוד בן שמחה הי"ו.
מ"א יפה בת זוהרה תחי'.
