ישנו משפט שאומר: שכל בני האדם נולדו מקוריים, אבל הרוב מתים חיקויים.
בפרשת לך לך ה' מצווה את אברהם אבינו, לצאת מארצו, ממולדתו ומבית אביו, אל הארץ המובטחת.
וכאן נשאלת השאלה, מה הפרוש של לך לך?
עוד באתר:
לכאורה הכוונה היא שאברהם ילך אל עצמו.
כיצד אדם יכול ללכת אל עצמו?
רש"י מפרש לנו שהמילה לך, פירושה הוא, לטובתך ולהנאתך.
שאברהם אבינו גם יהנה מהעניין. אך בעין רגילה כאשר מסתכלים על הפסוק, אפשר בקלות להבין שהפרוש הוא ללכת לעצמך. והשאלה חוזרת כיצד אדם יכול ללכת לעצמו? אזי נדמה שדווקא בדור שלנו הציווי, ללכת לעצמך הוא רלוונטי מאין כמותו! וזאת מהסיבה שאנו חיים בסביבה מאד תובענית ופרסומית. שכל מילה ומעשה נמדדים האם הם מתאימים לכללי המשחק של החברה. ולכן קשה יותר, להיות מקורי ועצמאי כאשר אתה יודע שעל כל מילה או מעשה אתה עלול לחטוף ביקורת. לעניות דעתי הציווי לאברהם ולכל אחד מאיתנו הוא: אל תפחד להיות מי שאתה! אל תפחד לחשוב מחשבות לדבר דיבורים ולעשות מעשים! שלא תמיד תואמים את הציפיות או הסטנדרטים של החברה. אל תפחד להביע את עצמך, זו זכותך. ויותר מכך זו חובתך, מכיוון שה' בכוונה ברא את בני האדם שונים כדי שכל אחד יוכל להביא את המקוריות והיחודיות, שלו לחברה. כמובן שיש כללים בסיסים שצריך לשמור עליהם החל מכללי התורה וכלה בלא לפגוע בבני אדם. אך כאשר האני שלי לא עובר על חוקי התורה. מוזר ככל שיהיה ולא מקובל ככל שיהיה. זו זכותי לחשוב לדבר ולהיות מי שאני. גם אם דעותי סותרות ולא מוצאות חן בעיני הסביבה.
שואלים מה ההבדל בין גיל 20 ל40 ל60? ואומרים כך: בגיל 20 אתה בטוח שכולם מסתכלים עליך ואתה משתדל להתנהג בהתאם. בגיל 40 לא אכפת לך שכולם מסתכלים עליך ואינך מוכן לרקוד לפי החליל של החברה. בגיל 60 אתה מבין שאף אחד מעולם לא הסתכל עליך. ולכן לטובתך ולהנאתך ולמען ה' תהיה מי שאתה ואל תתבייש בכך. וכך גם בעבודת ה' כל יהודי נדרש לעבוד את ה' עם האופי והכלים הייחודים שלו. אך כדי להגיע לעצמך באמת, נדרשת עבודת של יציאה מהרגלים. יציאה מטבעים מולדים וכאן יש גם חיזוק עצום שלא תחשוב שאתה זה, ההרגלים או הטבעים או החינוך שקיבלת. יש בכוחו של כל אחד מאיתנו לגלות את האני האמיתי שלנו על ידי התעלות והתקדמות בעבודת ה'. וכך נזכה לגלות את האני האמיתי שלנו ולהיות מי שנועדנו להיות. ונזכה לך לך שזו טובתך והנאנת האמיתית. וכך אדם יכול לצמוח. שבת שלום!
-- לרפואת אברהם אהרן בן גאולה ולעילוי נשמת יצחק חביב בן אירן
