מסירה כפפות: יו"ר הימין החדש, שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, ביקרה בחריפות את התערבותה הגוברת של המערכת המשפטית במערכת הפוליטית הנבחרת, אכיפתה הסלקטיבית וכרסומה בסמכויותיהם של שרי ממשלת המעבר, בנאום שנשאה היום בוועידת מקור ראשון בבנייני האומה בירושלים. ח"כ שקד אמרה: "הכאוס התפעולי במדינה עכשיו הוא תוצאה של כמה פסיקות של בית המשפט מעשרים השנים האחרונות וחוות דעת של יועצים משפטיים.
ח"כ שקד האשימה בכאוס הפוליטי את מערכת המשפט בישראל: "הכאוס התפעולי במדינה עכשיו הוא תוצאה של כמה פסיקות של בית המשפט מעשרים השנים האחרונות וחוות דעת של יועצים משפטיים".
שקד הסבירה את הבעייה בחוסר המשילות של נסחרי הציבור: "המושג ממשלת מעבר מעולם לא נכתב בחוק. מבחינת המחוקק ממשלה היא ממשלה היא ממשלה. אין חצי היריון וגם אין חצי ממשלה. כל הרעיון שעומד מאחורי ממשלה הוא שהיא מושלת. אם היא לא מושלת – היא לא ממשלה".
עוד באתר:
לדבריה "שרי ממשלת המעבר הופכים לשרי צל ומוקד קבלת ההחלטות עובר למגרש הפקידוּת, שמעולם לא העמידה עצמה לבחירת הציבור. למעשה, המסר לציבור בישראל הוא כי אמנם בחרתם בבחירות את נבחרי הציבור, אבל בחלק האחרון של הקדנציה נבחרי הציבור הופכים לחסרי משמעות דה פקטו. לשרי צל. שרים בעלי אחריות אך נעדרי סמכות".
שקד הקבילה את ממשלת הצללים הבריטית לממשלת המעבר בישראל כיום: "ברצוני לספר לכם על מדינה נוספת שהייתה בעבר תחת שלטון בריטי וכיום מכהנת בה ממשלת צללים. מדינה שבה השרים הופכים בשלב מסוים לשרי צל. שרים שהם לא יותר מראשי צוות תגובות של הממשלה, כל אחד בתחומו הוא. הם מדבררים את הממשלה. אבל חסרי יכולת לפעול בשמה".
כמו כן מתחה ביקורת על גבולות מתחם הסבירות של המשפטנים בעת ממשלת מעבר: "ממשלת מעבר היא מקרה קיצוני של השימוש בעילת הסבירות והקצה אליו היא הביאה את המשטר בישראל. בשם היכולת הפנטסטית של המשפטנים לזהות את גבולות מתחם הסבירות, הגבולות גמישים כפלסטלינה".
שקד הוסיפה: "לא די שהגבלות ממשלת המעבר נוצרו יש מאין בהבל פיו של בית המשפט, האכיפה היא סלקטיבית. והעיוות אינו נותר בתחום המינויים בלבד. כך גם בהחלטות דרמטיות במישור המדיני. משטר בו המשפטנים מחליטים מה נכון ומה ראוי לקדם הוא הרבה דברים. אבל דבר אחד הוא לא. הוא לא דמוקרטי".
את נאומה סיכמה בכך שבכוונתה להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק מסוג חדש ואמרה: "דווקא כמי שחרטה על דגלה מאבק בחקיקה מיותרת ובעודף רגולציה, איני רואה מנוס מתיקון חקיקה שיבהיר לבית המשפט שהכנסת התכוונה למה שאמרה".
