מספרים על סוחר שהיה מוכר תירוצים, שאלו אותו איך הפרנסה? הוא ענה שככל שהוא מוכר יותר תירוצים כך יש פחות פרנסה.
להבדיל בפרשת ויגש אנו נתקלים ביהודה ושמים לב לאדם משכמו ומעלה בעל אחריות מרובה. אדם בעל ערכים שמוכן להקריב את נפשו למען אחיו בנימין.
יותר מכך, הוא התחייב ליעקב אבינו להפסיד גם את העולם הבא שלו, באם בנימין לא יחזור. כיצד יהודה עשה זאת? מדוע דווקא הוא נכנס לעובי הקורה והיה מוכן לסכן את שני העולמות שלו כדי להציל את בנימין?
עוד באתר:
התשובה היא ברורה! "ועבדך ערב את הנער", יהודה לקח אחריות להחזיר את בנימין. וזו נקודת המפתח לצמיחה. תירוצים אפשר להמציא ממטולה ועד אילת. זה לא יעזור! להיפך ככל שהתירוץ חזק יותר, כך התוצאה תהיה חלשה יותר. אצל יהודה אנו רואים דמות אחראית. הוא לוקח אחריות במקרה של תמר ומודה על האמת.
יעקב אבינו סומך דווקא עליו שיקים ישיבה במצריים. ובסופו של דבר המלכות לא תסור משבט יהודה. יהודה מלמדנו שזה בסדר לטעות. אבל החשוב מכל הוא לקחת אחריות!
אפשר לראות במוחש שבכל תחום שהאדם לא לוקח בו אחריות התוצאות הם נמוכות. ברגע שנתחיל לקחת אחריות על תחומים חשובים בחיינו כגון: זוגיות, חינוך, בריאות, כלכלה נכונה וכו...
כך בוודאי נוכל לצמוח בצורה בריאה וטובה יותר ולקיים את שליחותנו בעולם, לעשות את רצון בוראנו.
לרפואת אברהם אהרן בן גאולה ולעילוי נשמת חביב יצחק בן אירן.
