אף פעם אל תרפה – פרשת כי תשא \ הרב נהוראי משה אלביליה

איך מתפללים? העצה הבדוקה של ר' חיים מוולאזין שליט"א, וגם כמה מילים על ה…קורונה

י"ז באדר תש"פ, 13/03/20 07:57

א+

א-

ראית אותו?
את מי?
את יוסי בפינה..
ודאי שראיתי, אמר מנחם לדוד.
איך הוא מתפלל! ממש לקנאות…
אדרבה "קנאת ספרים תרבה חכמה".
תנסה גם אתה, החזיר דוד למנחם.
הא.. הפטיר בתנועת ביטול, קשה לי לראות את עצמי שם.
מתפלל בכזו נפש משתפכת..
הלוואי עלי…
ואיך מתפללים?

בפרשת השבוע מצאנו אחר חטא העגל מתפלל משה אל הקב"ה שיחוס וירחם על עמו אהובו דכתיב: "ויחל משה את פני ה' אלוקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכוח גדול וביד חזקה".

והשאלה מתבקשת מה אנו יכולים ללמוד מהשאלה ההגיונית כל כך שעולה ממעשיו של משה רבינו אחרי חטא העגל, אחרי מעשה כל כך קשה שמידת הדין מתוחה מה בא משה רבינו ללמד אותנו מחילוי פניו כלפי הקב"ה?

אלא אפשר לבאר זאת ע"פ פנינה יקרה שמצאתי בענין זה של התפילה, בתורתו של אבי הישיבות הגאון רבי חיים מוולאזין זצוק"ל (ספר פניני נפש החיים בהוצאת מכון מורשת הישיבות – תשע"ט) על ענין התפילה שכתב בספרו (נפש החיים, ב,יג): "ומה נאמר עתה בדורות הללו אשר כל איש הוא כשוכב בראש חבל ובלב ימים כל הימים מעול יגיעת הפרנסות, ולזאת אין שם על לב לפנות ליבו ומחשבתו מבלבולי טרדותיו העצומים בהבלי זה העולם השפל, להכין עצמו לקראת אלוקיו ית"ש, עם כל זה ודאי שכל אחד לפי שכלו והשגתו, מחויב לשית עצות בנפשו, ולבקש תחבולות מלחמת מצווה, להמלט מבלבול המחשבות אשר לא טהורים, שתתחונן (תתיישב) דעתו עליו לעבודת התפילה כראוי.

"כי עבודת התפילה היא לנו עתה במקום עבודת הקרבן, שהיה תלוי כולו במחשבתו של הכהן, שבמחשבתו היה יכול לפוגלו (לפוסלו), ועל ידי קדושת מחשבתו היה הקרבן מתעלה לריח ניחוח לפניו ית"ש.

"העצה היעוצה על זה, כמו שאמר המגיד להבית יוסף ז"ל, ליזהר מלחשוב בשעת תפילה בשום מחשבה אפילו של תורה ומצוות (!), כי אם בתיבות התפילה עצמם. דו"ק (דייק) בדבריו שלא אמר לכוין בכוונת התיבות, כי באמת בעומק פנימיות כוונת התפילה, אין איתנו יודע עד מה, כי גם מה שנתגלה לנו קצת כוונות התפילה מרבותינו הראשונים ז"ל קדישי עליונין, ועד אחרון אשר הפליא הגדיל לעשות כוונות נפלאים אינם בערך אף כטיפה מן הים כלל, וכו'.

אלא העיקר בעבודת התפילה, שבעת שהאדם מוציא מפיו כל תיבה מהתפילה, יצייר לו אז במחשבתו אותו התיבה באותיותיה כצורתה, ולכוון להוסיף על ידה כוח הקדושה, שיעשה פרי למעלה להרבות קדושתם ואורם.

והיא סגולה נפלאה בדוקה ומנוסה למרגילים עצמם בזה, לבטל ולהסיר מעליו בזה כל מחשבות ההבלים הטורדות, ומניעות טהרת המחשבה והכוונה, וכל אשר יוסיף הרגלו בזה, יתוסף לו טהרה במחשבתו בתפילה והיא כוונה פשטית"…

וזה מה שבאמת משה רבינו רצה ללמד אותנו נכון שאולי אתה נמצא כרגע באיזשהו מקום לא טוב מבחינה אישית וקשה לך, אבל תנסה להתפלל, לקוות אל ה', ובמיוחד אם אתה ראש משפחה כל כך גדולה כמו עם ישראל…
ואנו צריכים לדעת כך:
רוצה תפילה יותר טובה?
יותר בקדושה וטהרה?
מחשבות, שלא יטרידו?
קח את עצתו של הרב זיע"א ותראה ברכה במעשה ידיך…

ובמיוחד בזמן הזה שכל תפילה שאנו מתפללים, ומכוונים בה בכל ליבנו, תעזור בעזרת השם, למנוע את התפשטותו של נגיף הקורונה המסוכן, צעדים קשים ננקטים, הנחיות מצילות חיים ניתנות, ולנו רק נשאר למלא אחר ההוראות. וכבר אמר מרן הראשל"צ שליט"א: "הנחיות אלו הם כהלכה לכל דבר וענין".

בכל העולם הנגיף מתפשט, ולא באתי כאן לחדש חדשות, כי את זה כבר כולם יודעים משלושת השבועות האחרונים. אלא רק שנלמד מזה, כמה אנו צריכים לנסות לראות את זה כקרש מקפצה, שאם הקב"ה מביא דבר כזה, בסדר גודל שכרגע עומד על 114 מדינות שנגועות בנגיף הקטלני הזה.
מה אנו צריכים ללמוד מזה?
נקודה למחשבה…

ונסיים במעשה מפעים שסיפר ר' שמשון פינקוס זצוק"ל(פניני רבי שמשון זצוק"ל, עבודת התפילה, עמוד תקפו):
"זוג אנשי מקצוע בגיל העמידה שחזרו בתשובה, התחילו לשלוח את ילדיהם לחינוך חרדי, והצליחו שבניהם נהיו בחורי ישיבה. גם חתנם חזר בתשובה, והאב עצמו התחיל להשתתף בשעורי תורה.
אחרי כחמש שנים ראיתי את אבי המשפחה. התברר שלאט לאט עזב את עבודתו והתיישב ללמוד בכולל, והוא לומד כל היום בהתמדה ובחשק. השתוממתי היאך נהיה כדבר הגדול הזה שמעולם לא ראיתי כמותו. ראינו צעירים מתיישבים ללמוד, אבל יהודי שהתחיל ללמוד והוא כמעט בגיל חמשים, שיעזוב הכל וישב ללמוד כאברך צעיר – דבר כזה מעולם לא ראיתי.

שאלתי את אחד ממכרי אותה המשפחה מה פשר הדבר, והוא סיפר לי את אשר קרה:
אשתו של יהודי זה החליטה בעקשנות שבעלה צריך להתיישב וללמוד, ואף על פי שהבינה שדבר זה רחוק מן המציאות. וכמעט שלא דיברה איתו על זה – התחילה להתפלל על כך תפילות רבות ולומר הרבה הרבה פרקי תהלים, והכל במטרה אחת – שבעלה יהיה תלמיד חכם גמור. השנים עברו, ואט אט הפך הדבר למציאות, וכמו שראיתי בעיני שלומד בהתמדה כל היום גמרא תוספות וראשונים ואינו מבטל רגע.

ממעשה זה, כותב הרב זצוק"ל, נפתחה לי הבנה חדשה בסוג זה של תפילה, להרבות בתפילה בלא הפסק על עניין מסוים עד שמשיגו. וזה נוגע למעשה כגון המבקש על הצלחה בתורה ויראת שמים, לעצמו או על מישהו אחר, או על חינוך ילדיו שיגדלו יראי שמים ותלמידי חכמים, או כגון בקשה על בנים, או חוסר פרנסה, להיכנס במלחמתה של תפילה יומם ולילה, לא לעזוב ולא להרפות, עד שירחמו עליו מהשמים וישיג מבוקשו.

המאמר נכתב לרפואת:
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
דוד בן שמחה הי"ו.
יפה בת זוהרה תחי'.
ולהבדיל לעילוי נשמת:
אברהם בן דיסה הי"ו.
ת.נ.צ.ב.ה.