האם הידבקות בקורונה יכולה להיחשב כתאונת עבודה? משפטנים: במקרים מסוימים קיים סיכוי שניתן יהיה להכיר בהידבקות בקורונה כפגיעה בעבודה
לדברי עורכי הדין גיל קראוס ושירי אלון, המתמחים במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי – אפשר וניתן יהיה להכיר בחלק מחולי הקורונה בישראל כנפגעי תאונות עבודה, וגם עובדים שלא יוכרו – עשויים לעמוד בקריטריונים לקבלת זכויות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל).
לדברי עוה"ד קראוס ואלון, על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודה ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מי מטעמו". כלומר, הסעיף דורש 3 תנאים מצטברים – שהפגיעה הייתה גם תוך כדי העבודה וגם בגלל העבודה והתאונה ארעה אצל המעביד או מי מטעמו.
עוד באתר:
לאור הגדרה זו, אדם שתוך כדי עבודתו נדבק בנגיף הקורונה, עשוי לקבל הכרה כמי שנפגע תוך כדי עבודתו, ולכן פתוחה לכאורה בפניו הדרך לתבוע את המל"ל להכיר בו כנפגע בעבודה.
הדבר יכול להיות רלוונטי בעיקר לאנשי צוות רפואי שנדבקו תוך כדי הטיפול הרפואי, שדרים או כתבי חדשות שנדבקו תוך כדי ביקור או סיקור חולי קורונה במסגרת עבודתם, שוטרים שנדבקו במחלה תוך כדי שמירה על הסדר הציבורי וכיוצ"ב.
אך לדבריהם, חשוב לציין שהמל"ל טרם התמודד עם מגפה בסדר גודל שכזה, השלכותיה ומשמעויותיה, ולכן לא ניתן לקבוע מסמרות, והדברים יצטרכו להיבחן לאורך הזמן על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
"יתרה מזאת, לכאורה כל עובד שיוכל להוכיח באופן ברור כי נדבק בקורונה במסגרת עבודתו, עשוי להיות מוכר כמי שנפגע בעבודה. כלומר, גם אם מדובר בעובד רגיל שהגיע לעבודה ושם נדבק בקורונה, לכאורה הוא עשוי להיכנס בגדר ההגדרה בחוק" טוענים עוה"ד קראוס ואלון.
יחד עם זאת, יש לציין כי לצורך ההכרה, יצטרך החולה להוכיח כאמור כי ההידבקות אכן אירעה בגלל העבודה ולא בגלל גורמי סיכון אחרים. אם למשל אותו עובד חזר מחו"ל ואז חלה או שהיה חשוף לחולה קורונה שלא במסגרת עבודתו, הרי שקיימים גורמי סיכון אחרים שיכולים היו לגרום להדבקה – אז סביר להניח שהוא לא יוכר.
הם מוסיפים, שבמידה ואדם אכן הוכר כנפגע בעבודה על רקע מחלת הקורונה, הוא יוכל לקבל את הזכויות המגיעות לנפגעי עבודה, לרבות תשלום דמי פגיעה עבור 91 ימי מחלה וכן תשלומי נכות במידה והנגיף יותיר פגיעה כזו או אחרת לצמיתות או לזמן ממושך.
ומה לגבי אדם שנדבק שלא במסגרת עבודתו ? האם עומדות לו זכויות כלשהן ?
במידה והחולה בנגיף נדבק שלא תוך כדי ועקב עבודתו, עדיין עשויות לעמוד בפניו אפשרויות נוספות להגשת תביעות אחרות מול המוסד לביטוח לאומי.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי תביעות אלו רלוונטיות רק במקרה שבו המחלה הותירה לנפגע פגיעה או נכות כלשהי לצמיתות או לזמן ממושך. אדם שהבריא מהנגיף כעבור מספר ימים או שבועות, ככל הנראה לא יהיה זכאי לקבל דבר מהמוסד במסגרת של זכויות רפואיות.
כך למשל, עשוי החולה להיות מוכר במסגרת של נכות כללית. נכות כללית כשמה כן היא – תובעים את כלל הנכויות והפגימות מהם סובל מגיש התביעה. הזכות לנכות כללית היא לאזרח מדינת ישראל מגיל 18 ועד לגיל יציאתו לגמלאות (עפ"י מחשבון של המוסד לביטוח לאומי).
במקרה של חולה קורונה עם נזק מתמשך, הוא יוכל לנסות ולבדוק האם הוא עומד בקריטריונים של נכות כללית, בין אם רק בגין המחלה עצמה ובין אם בגין פגיעות נוספות בצירוף מחלת הקורונה. על התובע לעבור סף מסוים של נכות רפואית ולאחר מכן סף מסוים של דרגת אי כושר, כלומר להוכיח את היקף הפגיעה בכושר עבודתו.
לדברי עוה"ד קראוס ואלון, את התביעה יש להגיש בתום 91 ימים בהם צומצמה משמעותית עבודתו של החולה בעקבות מחלתו או בתום 91 ימים בהם החולה לא עבד כלל (יובהר כי כיום מי ששכרו ברוטו הינו מעל כ – 6,100 ₪ לא יוכל להגיש תביעה לנכות כללית).
במידה והחולה זקוק על רקע מצבו הרפואי לעזרה בביצוע הפעולות היומיומיות (IADL) כגון: רחצה, הכנת אוכל, היגיינה אישית וכיוצ"ב, שוב לתקופה ממושכת ולא תקופה של מספר ימים, ניתן יהיה להגיש בנוסף גם תביעה לשירותים מיוחדים אשר תזכה את התובע בגמלה נוספת לגמלת הנכות.
כמו-כן, אזרח מדינת ישראל שיצא לגמלאות ונזקק לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות על רקע מחלתו יוכל להגיש תביעה לגמלת סיעוד במוסד לביטוח לאומי ולאחר בדיקה רפואית בבית התובע עשוי התובע להיות זכאי לקבל זכויות על פי חוק הסיעוד לרבות גמלה חודשית או סיוע על ידי מטפלת, השתתפות ברכישת אמצעי ספיגה, שירותי כביסה וכיוצ"ב. אם התובע מוכר על ידי הקרן לניצולי השואה הוא עשוי להיות זכאי להגדלת הזכאות במסגרת התביעה על פי חוק הסיעוד.
לדברי עוה"ד קראוס ואלון, "כולנו עומדים בפני מצב שרב הנסתר בו על הגלוי ואיננו יודעים מה יוליד יום. בתוך כל המצב הקשה הזה, חשוב לדעת שאדם שחלה בקורונה ונותר כאמור עם נזק מתמשך, עשוי להיות זכאי לזכויות שונות והטבות מהמוסד לביטוח לאומי, אשר יעניקו לו רשת ביטחון ועזרה בצל מחלתו, כל אחד בהתאם לנסיבותיו וחומרת פגיעתו.
זכויות אלו ייבחנו לאורך הזמן על-ידי המוסד לביטוח לאומי בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק. מכאן כי גם בכל הנוגע לפגיעות שנותרו לחולה על רקע מחלת הקורונה, קיימת חשיבות גדולה להתייעץ עם עורך דין העוסק במיצוי זכויות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי וגורמים נוספים".
