מ'מאה שערים' ל-10,000 כתובות ברחבי הארץ; כך מתמודדים בארגון החסד בצל משבר הקורונה
זר כי נקלע בחמישי האחרון לרחוב המסגר בלב שכונת מאה שערים בירושלים, לא היה יכול שלא להבחין בהתרחשות של ממש בסמטה הירושלמית הרועשת בימים שבשגרה, אך שקטה להחריד בימים אלו. ולא, לא מדובר בעוד תגרה ומשחקי מחבואים של כוחות משטרה מול תושבים מקומיים שהצליחו להגניב מניין תפילה במבואה כלשהי, או להשתחל לאחת המקוואות בדרך לא דרך, אלא מחזה חריג של שיירה ארוכה מאוד של מכוניות העומדות בצורה סדורה בזה אחר זה וניכר שמתכוונות לצאת למבצע כל שהוא, כשעל ידם עומד יהודי המתזז מרכב לרכב ומנהג לזה שאחריו, וחוזר חלילה, כשהוא מתקשה לכלוא את רגשותיו ודמעות סוררות זולגות על לחייו.
אם תרצו, זהו סיפורו של משבר הקורונה האימתני והשלכותיו הרוחביות מזווית עיניו של מנכ"ל ארגון החסד הגדול בירושלים 'טוב וחסד' לחלוקת 'קמחא דפסחא', הרב יעקב שישא המשתייך לחסידות תולדות אהרן, אשר לא מוצא מנוח לנפשו בתקופה האחרונה ושובר את הראש בתהייה איך מתמודדים עם המגיפה המאיימת לא רק על המבוגרים ושכבות סיכון, אלא גם על אמהות וילדיהן אשר לא יודעים איך יעשו את החג הממשמש ובא, כשאין להם עדיין את המינימום ל"שולחן עורך" והם תקועים ב"וכאן הבן שואל". שישא משתף את סובביו בשאלה המנקרת במוחו; איך ממשיכים במסורת השנתית של מבצע האכלת רבבות פיות של משפחות רעבות ומעוטות יכולות במצב סבוך כל כך, כשנגיף הקורונה מצמצם את האפשרויות הקיימות לכמעט אפס.
עוד באתר:
ככל שההנחיות וההוראות הקפדניות לצמצום פעילות חברתית, בואכה הסגר כללי החמירו, היה ברור שכל מה שהורגלנו אליו, לא יימשך, וצריכים להמציא את הגלגל מחדש בפתרון רלוונטי ומעשי, איך לא משאירים משפחה אחת מני 9,000 פלוס משפחות הרשומות במאגר מקבלי ערכות המזון המושלמות לחג הפסח של הארגון, רעבה בליל הסדר, בפרט שככל שמתקרבים לחג, רשימות מבקשי ה'קמחא דפסחא' מתארכות יותר ויותר, עם המשבר הכלכלי המתעצם, בעקבות המצב הקטסטרופלי, ולא שייך להשיב פניהם ריקם.
אם תשאלו ברחובות ירושלים בואכה סמטאות מאה שערים על הרב יעקב שישא, תצאו עם שם נרדף לאוכל לנזקקים. האיש שמאכיל במשך כל שבוע המוני משפחות בחלוקות מזון קבועות עד לדלת ביתם, ממציא מחדש בתקופה זו את הנאמר בהגדה "כָּל דִכְפִין – יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ – יֵיתֵי וְיִפְסַח", כאשר הוא מסב לליל הסדר עם משפחתו, הוא יודע בבירור שיש עוד 60,000 פיות לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל, המסבות לשולחן הסדר כשהוא מלא בכל טוב מא' ועד ת' בזכותו. וזה לא דבר של מה בכך.
הכל טוב ויפה, אך מה עושים השנה? נחזור להשלכות הקורונה וההתמודדות של ארגון חסד בסדר גודל כזה עם המצב המורכב, כשלרב שישא ברור שלהסב את ה'מיני מרלוג' של "טוב וחסד" והרחבות שסביבו בלב שכונת מאה שערים למוקד חלוקת מזון ענקי או אפי' מוקד אריזה המוני של מוצרים למשלוח, לא יקום ולא יהיה, ואין סיכוי לאישור משטרתי או ממשלתי ל"חגיגה" מן הסוג הזה.
ואז באה ההחלטה הבאה – "מעטפות הכסף שימירו את משאיות ומשטחי המזון". בישיבה לילית עם צוות הארגון המורחב הוחלט, יוצאים למבצע חלוקת מעטפות סטריליות ובהם תווי קנייה הניתנים לכיבוד בכל רשתות המזון, עד לדלת הבית של כל הנזקקים הקבועים ועוד האלפים הרבים שנוספו בשנה זו, כשמדובר בפריסה של עשרות רבות של ערים ומאות איזורי חלוקה שונים, כשבסה"כ מדובר על הגעה ל-10,000 כתובות! בתוך יממה אחת בלבד.
אין ברירה, אבל כשזו האופציה היחידה שנותרה, אז הולכים עליה בכל הכח ומנצחים. במשך 50 שעות ברציפות ישבו צוות מתנדבים במשמרות מתחלפות, כשהם חובשים מסכות ועוטים כפפות ושומרים על המרחק הנדרש, כפי הנחיות משרד הבריאות, כן, גם במאה שערים הפנימו שהמגיפה לא עושה הבדל ולא עוצרת באף פתחה של שכונה או מעצמה כלשהיא, ומכניסים את תווי הקנייה ע"ס הכולל של קרוב ל-10 מיליון שקל! לרבבת מעטפות, אשר יעשו את דרכם למחרת לכל הכתובות ברחבי הארץ, באמצעות צי של 30 רכבים המחולקין לערים ואיזורים, אשר יכבשו את הארץ ויביאו בשורה לכל המשפחות המייחלות כבר לעשות את החג בדרך כבוד כבני מלכים.
לקראת סופ"ש כששיירת החסד הגדולה בתבל יצאה למבצע כיבוש הארץ, עם עשרת אלפים המעטפות שיאירו באור יקרות את כל הכתובות החשוכות, יכל הרב שישא להרשות לעצמו לצחוק לנגיף הקורונה המשתולל ולומר לו; לא. לא תנצח אותנו. עם ישראל גדולים ממך!
