בית המשפט התיר היום (ראשון) לפרסם את שמו של תושב ישראל שנאשם בשורת אישומים חמורים הקשורים לביטחון המדינה, ובין היתר מיוחס לו מגע עם סוכני חוץ איראנים וגילוי החלטה לבגוד. האיש הוא אימן חאג' יחיא, תושב טייבה בן 50. לפני קרוב לשבועיים הגישה נגדו פרקליטות מחוז מרכז כתב אישום לבית המשפט המחוזי בלוד.
כזכור, פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה הבוקר כתב אישום לביהמ"ש המחוזי מרכז נגד אזרחית ותושבת ישראל בת 25 בגין מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ומתן שירות לארגון טרור.
על פי כתב האישום, שהגישה עורכת הדין חן יצחקי, הנאשמת הינה אזרחית ותושבת ישראל. במהלך השנים 2018-2019 התגוררה הנאשמת בבאר שבע. במהלך שנת 2018, במועד שאינו ידוע במדויק, גורם המתגורר בדרום לבנון בשם עלי, פנה לנאשמת באמצעות רשת חברתית.
עוד באתר:
עלי החל לבקש מהנאשמת לבצע עבורו משימות שונות בישראל עבור חיזבאללה ובין היתר, משימות צילום שונות ומגוונות. במסגרת זו צילמה הנאשמת והעבירה לעלי באמצעות הפייסבוק, כ-12 תצלומים של כלי רכב צבאיים הנוסעים על כביש 6; צילומים של גדר המערכת באזור ראש הנקרה, הגנים הבאהיים בחיפה, נקודת התצפית בסטלה מאריס, נמל חיפה, כלי רכב צבאיים באזור חברון; בסיס חצרים ומוזיאון חיל האויר בחצרים.
בהמשך, עלי שלח לנאשמת מפה של העיר באר שבע, וכשבועיים לאחר מכן, ביקש ממנה לצלם עבורו את הנוף מהחדר בדירתה. עלי שיתף את הנאשמת בהתרשמותו כי באחד התצלומים נצפה עמוד הרומז על קיומה של מערכת כיפת ברזל וביקש מהנאשמת לגשת למקום ולוודא זאת.
הנאשמת ניגשה למקום כשהיא מצויידת במשקפת, צילמה את מערכת כיפת ברזל המוצבת במקום, וכן בסיס צבאי נוסף הנמצא בדרום הארץ. בסמוך לאחר מכן, חזרה ודיווחה לעלי והעבירה לו את התצלומים. כמו כן, במהלך 2019, עלי צירף את הנאשמת לקבוצת וואטסאפ בשם "דע את אוייבך". כחלק מפעילותה בקבוצה, עמדה הנאשמת בקשר עם אחד ממנהלי הקבוצה שביקש ממנה לתרגם עבורו כתבה מעברית לערבית.
בנוסף, כחלק ממשימותיה, בקיץ 2019 נסעה הנאשמת לאזור מעבר ארז וצילמה פילבוקס צבאי ומספר רכבים צבאיים תוך שחייל במקום הבהיר לה כי מדובר באזור צבאי סגור. את התצלומים העבירה הנאשמת לעלי באמצעות הרשת החברתית.
ב- 2.9.19, בעקבות תקרית צבאית במעורבות חיזבאללה בגבול הצפון, ביקש עלי מהנאשמת לצלם את בית החולים רמב"ם, את הכניסה למיון ואת חדרי הניתוח. הנאשמת, ששהתה אותה עת בבאר שבע, ביקשה מחברה שלה לצלם עבורה את בית החולים. עם קבלת התמונות, העבירה אותן הנאשמת לעלי.
בדצמבר 2019, פנה עלי לנאשמת והעביר לה פרטים על הרצאה מתוכננת של עיתונאי בנושא חיזבאללה וישראל. עלי ביקש מהנאשמת להשתתף בהרצאה ולהפנות למרצה שאלה שניסח עבורה והיא: האם יש סיכוי למלחמה בין חיזבאללה לישראל.
הנאשמת פעלה כדברו ואף הקליטה את השאלה והתשובה שניתנה על ידי המרצה ושלחה לעלי את תוכן ההקלטה. בהמשך, במהלך אותה תקופה, פנה עלי לנאשמת וביקש ממנה לצלם בסיס צבאי המצוי לדבריו בסמוך לאוניברסיטת תל אביב. הנאשמת לא נענתה לבקשתו.
בבקשת המעצר כתבה עורכת הדין יצחקי כי "… נגד המשיבה קמה עילת מעצר…. כיוון שמואשמת בעבירות ביטחון חמורות, רבות ומגוונות, חזקה כי קיים יסוד סביר לחשש שתסכן את בטחון הציבור…. שכן לאור חומרת, טיב ואופי מעשיה, אשר בבסיסם הזדהות עם ארגון טרור הידוע באלימותו ואכזריותו יוצאות הדופן, קיים יסוד סביר לחשש שתסכן את בטחון הציבור ואת בטחון המדינה.
מסוכנותה הרבה והמובהקת של המשיבה מתגברת עוד יותר בשים לב לכך שהמשיבה התנהלה באופן בו התנהלה על אף שידעה כי עלי משתייך לארגון חיזבאללה…. נגד המשיבה אף קמה עילת מעצר…. שכן קיים חשש שהמשיבה תשבש את הליכי המשפט, …כפי שמחקה את כל שיחותיה עם עלי, או תפגע בראיות בדרך אחרת. ברור שלא ניתן לתת במשיבה כל אמון, וקיים יסוד סביר לחשש ששחרורה או אי מעצרה יביא לשיבוש הליכי משפט".
