אור החיים: 'כשאדם חוטא, פוגם בשורש וענף האבות שמהם נולד'

צדיקים קדמונים פירשו, ש'רבינו האור החיים הקדוש' זכה לראות את האמורא אביי בהקיץ, והוא אישר לו שזה הפירוש האמיתי בדבריו

מוטי סבן

כ"ז בסיוון תש"פ, 19/06/20 07:33

א+

א-

הרב ברק בן ניסן הרב ברק בן ניסן / אור החיים

וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י:

כותב רבינו האור החיים הקדוש שעל ידי חטא האדם, אינו פוגם ומקלקל רק את נשמתו, אלא גורם לפגם וחסרון לענף משפחתו שממנו באה נשמתו הטהורה, והחטא פוגם למפרע בדורות הקודמים ואפילו עד הדור הרביעי.

ובזה מסביר רבינו הקדוש מדוע נאמר כאן יחוסו של קרח עד לוי, וכי שבח הוא להזכירם על מעשה העבירה שלו???

אלא נתכוונה התורה ללמדנו, שקורח בחטאו גרם לפגם בשורש ענף משפחתו עד לוי שהוא דור רביעי ממנו.

ומוסיף רבינו הקדוש ומבאר בזאת, את דברי חכמינו המפורסמים על הפסוק 'ובקהלם אל תחד כבודי' שביקש יעקב אבינו שלא יזכר שמו במעשה של מחלוקת קורח ועדתו. ולכאורה קשה וכי יש פה ענין של 'כבוד' שלא יזכר שמו, ומה בכך שלא יוזכר שמו, הרי בכל זאת הם נכדיו? אלא הכוונה שהוא ביקש שהפגם לא יגיע עד שורש נשמתו.

עוד מוסיף רבינו הקדוש, שיעקב ביקש עליהם שיהיה להם תקנה ותקווה ויזכו לעולם הבא, לאחר שירדו 'שאולה' ויקבלו את העונש שלהם. ועליהם אמר הפסוק בספר שמואל 'מוריד שאול ויעל' שלאחר שירדו שאולה יש להם עליה, בכוחו של תפילת יעקב אבינו.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'וזו היתה תפלתו של יעקב שלא יגיע כח החטא עד עיקר השורש שביעקב, ולא ינתק חבל הכסף מעיקרו, ויש תקוה לאחריתם, והוא מאמר התנא, עליהם אמר הכתוב 'מוריד שאול ויעל', פירוש, כבר העלה אותם קודם שהורידם, שהרי קדמה תפלת יעקב לירידתם, ומאז נכתבו בספר העליה'. עד כאן לשון קודשו.

[אור החיים קרח פרק טז פסוק א]

–

'הצצתי מבין ריסי עיניו של אביי'

בפרשתינו חולק רבינו האור החיים הקדוש עם מרן ה'בית יוסף' בספרו 'כסף משנה' בביאור דעת הרמב"ם בענין מסויים, ומקור המחלוקת האיך לפרש את דברי האמורא אביי בגמרא.

ובתוך דבריו כותב רבינו האור החיים הקדוש, סיוע שזה הפירוש האמיתי בדברי אביי, וזה לשון קודשו הנורא: 'ועוד הצצתי מבין ריסי עיניו של אביי, שעל אותה של ספרי נטע אהל אפדנו'…

צדיקים קדמונים פירשו, ש'רבינו האור החיים הקדוש' זכה לראות את האמורא אביי בהקיץ, והוא אישר לו שזה הפירוש האמיתי בדבריו.

ועל כך יעידו שני הסיפורים דלהלן: חסיד אחד שאל את האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקוירא, על מה שהחסידים היו אומרים, כי לפני שכתב רבינו הקדוש 'ועוד הצצתי מבין ריסי עיניו של אביי' הוא ראה את אביי במוחש. נענה האדמו"ר ואמר: 'ודאי כך, הרי צריך לראות מה שלומדים'.

בדומה לכך, מסופר על האדמו"ר רבי שמואל ראשער, ששאל לאדם אחד מה הפירוש בדברי רבינו הקדוש שכתב 'ועוד הצצתי מבין ריסי עיניו של אביי'. אותו אדם ענה בפשטות שזה לשון מליצה, שמשמע כן מתוך דברי אביי אף שלא נאמר בפירוש.

פתח האדמו"ר ואמר: רבינו האור החיים הקדוש פותח את ספרו בפרשת בראשית במילים 'נפתחו השמים ואראה מראות אלקים', מה שלא מצינו לשום מפרש שכותב כן, כלומר, שכתב את הספר על פי גילויים מן השמים.

אם כן בוודאי כשכתב 'הצצתי מבין ריסי עיניו של אביי' הוא כפשוטו ממש, שאחר שפירש כן בדברי אביי, נגלה אביי אל רבינו האור החיים הקדוש להודות לו, ואז הציץ מבין ריסי של אביי וידע שפירושו אמת.

[אור החיים קרח פרק יח פסוק ג]

שבת שלום ומבורך, ובשורות טובות לכל בית ישראל.