גיל קפטן, זמר, יוצר ושחקן מגיש את הסינגל "מבוך של רגשות" אותו כתב והלחין, שיר שמדבר על הרצון והצורך בהפסקת עטיית המסכות (לא של הקורונה) ובסיטואציות מסויימות בחברה, על התלות בחברה, על ההיסחפות אחרי ''העדר'', על החשיבה הבלתי פוסקת של ''מה יגידו עליי?'' על הרצון והצורך להיות "פשוט אני" מבלי להתבייש או להתנצל על מי ועל מה שאני.
גיל מהווה עדות לכך שזה אפשרי, גיל חי על פי צביון דתי בחברה דתית, שהפוכה לחלוטין מחייו המקצועיים בתיאטרון ובתעשיית הבידור, בהם החברה חילונית ופתוחה, ולא פעם מנגישה אותו עם מצבים המנוגדים להשקפתו, ואף על פי כן מצליח לשמור על ''שיווי משקל'' וכבר לא מרגיש צורך להתנצל בפני שום צד על היותו מי שהוא. ''לא אנ'לא נסחף אחרי העדר, שוחה בתוך מבוך של רגשות,מוריד ת'מסכות רק כשאני לבד בחדר...'' האזינו: מילים: כמה עוד אפשר ואיך זה קורה לי האם זו מציאות או שזה רק נדמה לי רוצה לדעת מי אני ומה אני בכלל בין טעויות למהויות שעוד לא הבנתי ברחתי מעצמי ולא ידעתי מי אני בכלל בניתי מסביבי חומות, נפלתי וקמתי לא אנ'לא נסחף אחרי העדר שוחה בתוך מבוך של רגשות מוריד ת'מסכות רק כשאני לבד בחדר...
כבר לא אכפת לי יותר מה יגידו רוצה לחיות באמת לא כאילו מעכשיו בכל הכח די נמאס לי כבר לברוח זה הזמן שלי רק תן לי כח...
עוד באתר:
כל יום פוגש באנשים שעוד לא הכרתי רוצה לומר המון דברים שעוד לא אמרתי רוצה לדעת מי אני ומה אני בכלל זה השקר של החן והבל היופי חי חיצוניות ואין משקל כבר לאופי הזמן עובר כמו סרט נע ומי אני בכלל לא אנ'לא נסחף אחרי העדר שוחה בתוך מבוך של רגשות מוריד ת'מסיכות רק כשאני לבד בחדר
כבר לא אכפת לי יותר מה יגידו רוצה לחיות באמת לא כאילו מעכשיו בכל הכח די נמאס לי כבר לברוח זה הזמן שלי רק תן לי כח...
ומה זה העולם הזה ? אני סתם אחד או רק יותר מזה? כבר לא...
קרדיטים: מילים ולחן: גיל קפטן עיבוד מוזיקלי והפקה: ראובן חיון צילום: גנית קפטן
