שירת ירושלים: שולמית אייזנבך על הרבי מחב"ד ובארה של מרים • האזינו

שיריה של שולמית אייזנבך מתוך התוכנית 'גליס מירושלים', והפעם שני שירים אחד לרגל היארצייט החולף של הרבי מחב"ד זצוק"ל והשני על מרים ובארה • האזינו

דוד קליגר

ו' בתמוז תש"פ, 28/06/20 06:26

א+

א-

הָרַבִּי מִלּוּבָבִיץ' (נכתב בשנת תשע"ג):

בְּג' בְּתַמּוּז (תשנ"ד) הָיָה לִקּוּי מְאוֹרוֹת
בְּג' תַּמּוּז כָּבוּ הַמְּאוֹרוֹת
בְּאוֹתוֹ יוֹם הִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ הָאַדְמוֹ"ר
שֶׁהָיָה אוֹתָהּ שָׁעָה מַנְהִיג הַדּוֹר
הרה"ק רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶל שְׁנֵיאוֹרסוֹן הָרַבִּי מִלּוּבָבִיץ'
מִי שֶׁהָיָה מוֹרֶה דֶּרֶךְ, מְחַנֵּךְ וּמַדְרִיךְ
מִי שֶׁהִרְעִיף אַהֲבָה וְיָדַע מָה צָרִיךְ
עַל מְנָת לְקָרֵב עוֹד אָח וְעוֹד אָח
בִּשְׁלִיחָיו הַנֶּאֱמָנִים הֶאֱמִין וּבָטַח
הֶעֱנִיק לָהֶם כֵּלִים, הִשְׁפִּיעַ בְּרָכָה
לֹא לְפַחֵד מֵאַף אֶחָד וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה
לֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ לְהַצִּיעַ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין
גַּם אִם בְּנִמּוּס יְסָרְבוּ לְהַכִּיר הַגְּוִילִים
חִנֵּךְ לָצֵאת לַשְּׁלִיחוּת לִהְיוֹת שְׁלוּחִים
גַּם אִם הַמְּשִׂימָה קָשָׁה רְצוּפַת מִכְשׁוֹלִים
לְהַגִּיעַ לְאַרְבַּע קַצְווֹת תֵּבֵל
לִבְנוֹת בֵּית מִדְרָשׁ, מִקְוֶה, מִסְעָדָה וְלָתֵת חֶבֶל
לְאוֹתָם אַחִים טוֹעִים אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא טָעֲמוּ
אֶת הַטַּעַם הַנִּפְלָא שֶׁל "טָעֲמוּ וּרְאוּ"
אַחִים אֲשֶׁר טָחוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת
אֶת הָאוֹר הַמֻּפְלָא, אֶת אוֹר הַיְקָרוֹת
מִי שֶׁרָאָה אֶת הָאִישׁ הַגָּדוֹל
אֶת עֵינָיו הַכְּחֻלוֹת הַבּוֹרְקוֹת
אֶת הַפָּנִים הַצָּחוֹת כְּאוֹר תִּינוֹק מַבְרִיקוֹת
אֶת הַמַּבָּט הַמְּחֻיָּךְ, הָאֹזֶן הַקַּשּׁוּבָה
שֶׁנָּתַן אֶת הַבְּרָכָה וְהָעֵצָה הַחֲשׁוּבָה
זֶה הַמְזַהֶה אֲנָשִׁים לְאַחַר שָׁנִים
בַּצַּר לָהֶם בָּאוּ וְהִפִּילוּ תַּחֲנוּנִים
מִשֶּׁרָוַח לָהֶם שָׁכְחוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעַ
כִּי בָּרוּךְ ה' הַבּוֹרֵא הוֹשִׁיעַ
אַף בְּרָכָה שֶׁלּוֹ לֹא חָזְרָה רֵיקָם
אַף עֵצָה לֹא הִכְזִיבָה
הַכֹּל הָיָה קָם
מְצוּדָתוֹ הָיְתָה פְּרוּשָׂה עַל פְּנֵי הָעוֹלָם
לְפִתְחוֹ שִׁחֲרוּ הַכֹּל וְכֻלָּם
שָׂרִים, שְׁלִיחִים, רַבָּנִים, שׁוּעֵי עוֹלָם
עַמְּךָ, תַּלְמִידִים וְעַל כֻּלָּם
רָאשֵׁי מְדִינָה נָטְלוּ עֵצָה
וַאֲחֵרִים רַק בָּאוּ "לִזְרֹק" הֲצָצָה
הָיָה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד דּוֹלָר לִצְדָקָה
לִפְעָמִים אֲפִלּוּ יוֹתֵר, הָעִקָּר הַמִּצְוָה
הִלְהִיב אֶת הָעָם לְצַפּוֹת לַמָּשִׁיחַ
לִצְעֹק אֲנַחְנוּ רוֹצִים עַכְשָׁו מָשִׁיחַ
הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ
מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת
מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים
וְאַף כִּי הִסְתַּלֵּק לִפְנֵי י"ט שָׁנִים
הַ"שְּׁלוּחִים" אֶת שְׁלִיחוּתָם אֵינָם מְשַׁנִּים
וּמִכֹּחוֹ שֶׁל הָרַבִּי אֲשֶׁר צִוָּה
לְקָרֵב, לֶאֱהֹב, לְקַיֵּם עוֹד מִצְוָה
הוּא שֶׁהוֹבִיל לִתְנוּעַת הַתְּשׁוּבָה
שֶׁהִשְׁפִּיעָה חֹם וְרֹב טוֹבָה
זֶה אֲשֶׁר הִשְׁפִּיעַ חוֹתָם שֶׁל עֲשִׂיָּה
וַאֲשֶׁר הִבְטִיחַ כִּי הַצִּפִּיָּה תָּנִיב פֵּרוֹת וִישׁוּעוֹת
וּלְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יִהְיוּ הַפִּתְרוֹנוֹת.
יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ עַד בּוֹא יִנּוֹן
יָקִיצוּ וִירַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר

•••••

בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם:

מִי יִתְּנֶנּוּ בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם
מִי יַשְׁקֵנוּ מַיִם זַכִּים
גַּם אִם יִקָּווּ כָּל הַמַּיִם אֶל הַיָּם
נִשְׁתֶּה מֵימֵיהֶם וְלֹא נַחְכִּים.

מַה כֹּחָהּ שֶׁל זוֹ הַבְּאֵר?
שֶׁמֵּימֶיהָ נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר,
מִי יוּכַל אֶת סְגֻלָּתָהּ לְבָאֵר
שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבְשָׁה הַבְּאֵר, הָעָם נִשְׁבַּר.

מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה
אֲשֶׁר צוֹפָה וּמְנַבְּאָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל
מְבַקֶּשֶׁת אֶת אָבִיהָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה
לְהַחְזִיר אֶת אִמָּהּ וּלְהוֹלִיד הַגּוֹאֵל.

"וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ"
מַבִּיטָה מֵרָחוֹק וּמִתְפַּלֶּלֶת לִשְׁלוֹמוֹ
בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ דּוֹאֶגֶת לְמֹשֶׁה
וּמְבִיאָה מֵינֶקֶת אֶת יוֹכֶבֶד אִמּוֹ.

מִרְיָם הִיא זוֹ שֶׁשָּׁרָה שִׁירָה,
סוֹעֶדֶת נָשִׁים בִּשְׁעַת הַלֵּדָה
שׁוֹאֶבֶת מַיִם מִתּוֹךְ בְּאֵרָהּ
דּוֹלָה וּמַשְׁקָה וְנוֹתֶנֶת צֵדָה.

צֵדָה רוּחָנִית זֶהוּ כֹּחַ רִאשׁוֹן
בְּתֹף וּמָחוֹל תַּלְהִיב אֲנָשִׁים
וְזָכְתָה לְנֶכֶד חָשׁוּב, בֶּן עֲמִינָדָב נַחְשׁוֹן
שֶׁקָּפַץ רִאשׁוֹן לַמַּיִם הַגּוֹעֲשִׁים.

וְהָיְתָה הַבְּאֵר מִתְמַלֵּאת מִטַּל הַשָּׁמַיִם
וְהָיוּ מֵימֶיהָ טְהוֹרִים וּצְלוּלִים
הָיְתָה זוֹ בְּאֵר מַיִם חַיִּים
מַפְרָה עֲקָרוֹת וּמְרַפְּאָה חוֹלִים.

וּכְשֶׁנִּפְטְרָה מִרְיָם לֹא הָיוּ מַיִם לָעֵדָה
נִסְתְּמָה הַבְּאֵר, הִסְתַּיֵּם תַּפְקִידָהּ
נִגְנְזָה בְּיַם כִּנֶּרֶת וּבִשְׁעַת בֵּית הָעַרְבַּיִם
יוּכַל לִצְפּוֹת בָּהּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם.

וּמַאֲמִין וְיִרְאֶה בְּעֵת גְּאֻלָּה
שׁוּב יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים בִּזְכוּת
מִרְיָם זוֹ אֶפְרָת מְחוֹלֶלֶת וְעוֹלָה
כְּשֶׁעַל רֹאשׁ דָּוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא
יוּנַח כֶּתֶר מַלְכוּת.

האזינו: