וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר ציוה ה'איש כי ידור נדר'
רבינו האור החיים הקדוש, מבאר את הפסוק הנזכר, על פי מה שקדם לנו, שאסור לישבע. ואפילו אם מקיימין את השבועה, נענשין, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'לעולם יהא אדם זהיר בנדרים', ואמרו אלף עיירות היו לו לינאי המלך, וכולם נחרבו על שבועת אמת. כיצד, אומר אדם לחבירו, בשבועה שאני הולך ואוכל כך וכך במקום פלוני, ואשתה כך וכך במקום פלוני, והיו הולכין ומקיימין שבועתן, ונחרבו.
ובגמרא במסכת סנהדרין כתוב, אין 'לאמר' אלא עריות, שנאמר 'ויצו ה' אלקים על האדם 'לאמר'.
עוד באתר:
וידוע שתיבת 'איש', מסמלת 'כח וגבורה', וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שלעולם תשובה שאדם עושה, מקובלת ורצויה לפני ה' יתברך, אך אשרי אדם שחוזר בתשובה בעודו 'איש', כלומר כשהוא בכוחו ובגבורתו.
ובזה מבאר רבינו הקדוש את הפסוק, שנכון שאסור לישבע, אך כל זה בדברים סתם, אבל לחשש עריות, שאדם רואה שיצרו מפתהו לעבירה, בזה מצווה לישבע, וכמו שאמר דוד המלך בתהילים, 'נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך'. וגם אצל בועז ורות המואביה, מצינו שנשבע שלא יגע בה, וכמאמר הפסוק 'חי ה', שכבי עד הבוקר', שנשבע ליצרו.
וזהו מה שאומרת התורה, 'וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל, לאמר, זה הדבר אשר ציוה ה' איש כי ידור נדר' כלומר שעל נושא 'לאמר', שזה עריות, 'ציוה ה", שכל איש כאשר הוא בכוחו ובגבורתו לחטוא, 'ידור נדר' שלא לחטוא…
[אור החיים מטות פרק ל פסוק ב']
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל
