בפרשתינו מוצא רבינו האור החיים הקדוש רמזים על צורת ההתנהגות הראויה של בני התורה, ועל שכרם המופלג, בפסוקים שנכתבו על שבט יששכר, וכך לשון הפסוק: 'בְּנֵי יִשָּׂשׂכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם, תּוֹלָע מִשְׁפַּחַת הַתּוֹלָעִי, לְפֻוָּה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי, לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי לְשִׁמְרֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרֹנִי'.
ורבינו הקדוש דורש את הפסוקים כך. השם 'יששכר' נדרש בשלשה אופנים:
א. 'יש שכר' - שרק שכר וזכות לימוד התורה נקרא שכר וקנין אמיתי, וכל שאר קניני העולם הזה הם הבל.
ב. 'יש שכר' שכל מה שיש בעולם הזה, נברא רק בשביל לומדי ועמלי תורה.
ג. 'שי שכר' - רמז לשלוש מאות ועשר עולמות, [כמספר 'יש'] שיהיה לכל צדיק שעוסק בתורה.
עוד באתר:
השמות של משפחות 'יששכר', מרמזים על ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם: 'לתולע משפחת התולעי' מרמז שני דברים.
א. 'ענוה' כמו תולעת שכופפת עצמה, ובה מרומז *'המכיר את מקומו', 'מקבל יסורים באהבה' וכיוצא בזה.
ב. גם עמל התורה בפה, כמו תולעת שכוחה בפיה, וזה מרמז על 'עריכת שפתים' 'דיבוק חברים'.
'לפוה משפחת הפוני' - הפה של לומדי תורה צריך להיות 'פנוי' מתאוות ומותרות, וגם מ'דברים בטלים', וזה מרמז גם על 'מיעוט שיחה ותענוג'.
'לישוב משפחת הישובי' - מרמז על לשון 'ישיבה' דהיינו ללמוד בקביעות ועקביות ולא דרך עראי, וגם לשון 'ישוב הדעת' להתיישב בכל פרט התורה.
ועוד מרמז, שבן תורה צריך ליזהר ולשמור יותר שלא יהיה חילול ה' בהתנהגותו, וחסידים הראשונים היו נמנעים מליכנס לחמשים שערי היתר שלא לבוא לשער האיסור, והוא הרמז 'לשמרון' כדי להישמר מהאיסור, משפחת 'השמרני' צריך לשמור משערי היתר.
-
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל
