כתב רבינו האור החיים הקדוש בפרשתינו פירוש חדש על תפלת דוד המלך 'לב טהור ברא לי אלקים'. וזה לשון קודשו: 'ירחיק ממנו שנאת הבריות והקנאה ותחרות והמשטמה'. כלומר: שהמושג 'טהרת הלב' זה לא רק במחשבות רעות נגד הקדוש ברוך הוא, אלא היא כוללת טהרת הלב גם כלפי בין בין אדם לחבירו, שהלב יהיה טהור ונקי מכל שנאה ותחרות. ובלי לב טהור אי אפשר להשיג את התורה.
בפרשת יתרו כותב רבינו הקדוש, שזה תנאי בסיסי לזכות להשגת וקבלת התורה, ולכן נאמר 'וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל' לשון יחיד, לפי שנעשו כולן יחד כאיש אחד. ומפרש רבינו הקדוש שלא היה סתם כינוס של אנשים במקום אחד יחד, שהיו הגופים יחד, אלא שהיה התחברות בין כל הלבבות יחד.
ובלשון קודשו: 'ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים, לא שיהיו בד בבד [-שילמדו כל אחד לבד], אלא יתועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה'.
עוד באתר:
[והגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו 'יערות דבש' כתב כדברי רבינו הקדוש בתוספת הרחבה, וזה לשונו הקדושה: 'טהרת מחשבה' אינה לבד בזה לבל יהרהר חס ושלום בעבירה בזנות וכדומה, רק להסיר קנאה ושנאה מחבירו ואהבת ממון יותר מכפי הראוי, ומכל שכן ממון של חבירו, ומתכבד ושמח בלבבו בקלון ותקלת חבירו, ומתאוה למפלת ושפלות חבירו, מחשבת שקרים ופיתוי לרמות הבריות ומחשבות עוול, איך בשקרים וכזב ינהג, וכהנה יתר מחשבות והרהור הלב ברמות לבב להתגאה, להונות חבירו בדברים. כי באמת הקדימה לכל דרכי יראה ושערי טהרה היא דברים שבין איש לחבירו שיהיה שלם עם חבירו בלב ובמעשה. וזהו השער לה' צדיקים יבואו בו, דעל ידי כך בא לידי כשרון המעשה והכשר הפעולה בטהרה, ויראה בינו לבין ה' להיות דבק בכל מצותיו וקדוש בכל דרכיו. עד כאן לשונו]
[אור החיים דברים פרק א פסוק א]
-
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
