סוכרת מסוג 1 (נקראה בעבר סוכרת נעורים) היא מחלה המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם. לחולים בסוכרת יש שני מצבי קצה הפוכים: מצב של עודף גלוקוז בדם (היפרגליקמיה), שנוצר לרוב מכמות לא מספקת של אינסולין בדם, ומצב של מיעוט גלוקוז בדם (היפוגליקמיה) שנוצר לרוב כתוצאה מכמות גבוהה מדי של אינסולין בדם.
ההתמודדות המרכזית של חולי סוכרת מסוג 1 הינה שמירה על איזון רמות הסוכר לאורך כל שעות היממה, כאשר הטיפול שקיים הוא מתן אינסולין בצורה מלאכותית – בהתאם לצורך המשתנה שנוצר בזמן אמת. ללא איזון יכול החולה להגיע למצבי קיצון שתוארו לעיל, ובעצם מסכנים את חייו.
בשנים האחרונות פותחו מגוון רחב של טכנולוגיות שמאפשרות מדידה רצופה של רמות הסוכר בדם לאורך כל שעות היממה, מה שמאפשר התרעה מיידית במצבים של חוסר איזון, גם אם החולה עצמו אינו חש בכך.
עוד באתר:
הטכנולוגיות הללו (להלן מדי סוכר רציף / סנסור) אמנם נותנות מענה מבורך בתחום מדידת הסוכר, אך עדיין לא פותרות את הצורך במתן (הזרקת?) אינסולין מלאכותי באופן עצמאי. לאחרונה פותחה טכנולוגיה שמבצעת פעולה זו באופן מדויק ביותר, אך עוד קודם שנגיע אליה – נרחיב מעט על הבעייתיות שהייתה נחלת החולים בעבר.
"המדד הנפוץ שבעזרתו יכולתי בעבר להעריך את רמות הסוכר בדם נקרא HbA1C הוא נותן הערכה של ממוצע הסוכר בדם בשלושה החודשים האחרונים", מספר ד"ר רועי אלדור, מנהל יחידת הסוכרת במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בטור שפורסם הוא מסביר כי הפרדוקס הגדול בטיפול היה במקרה שמדד ה-HbA1C של המטופל היה מצוין - בדיוק בטווח היעד שתכננו, אבל בפועל ערכי הסוכר שלו הגיעו לעיתים עד ,300 מה שגרם להרגישה רעה מאד ולעיתים לנפילות סוכר גדולות שגרמו לסכנת חיים של ממש.
"אחת הבעיות המשמעותיות במדד ה-A1C הוא שהוא משקף את ממוצע הסוכר בדם במשך שלושת החודשים שקדמו לבדיקה ולא מספר נתונים בזמן אמת", הוא אומר ומציין שממוצע זה עשוי להיות תוצאה של איזון מצוין בערכים סבירים לאורך זמן, אבל לפעמים הוא עלול לא לשקף בצורה מהימנה את הקפיצות בין ערכי סוכר גבוהים מדי לנפילות סוכר המסוכנות.
"בעיה נוספת בהתייחסות למדד זה היא שהוא מושפע מתהליכים שאינם קשורים רק לסוכר אך משפיעים על הכדוריות האדומות. למשל, במטופל הסובל מאנמיה, מחסור בוויטמינים או מחסור בברזל, עלול ההמוגלובין המסוכרר להיות גבוה או נמוך ולא לשקף בצורה נאמנה את ממוצע סוכר הדם".
מדי הסוכר הרציפים שינו את פני הדברים. "בעקבות עלייה בשנים האחרונות בשימוש במדי סוכר רציפים, המחוברים באופן קבוע לעור ומודדים סוכר כל מספר דקות, נוצרה האפשרות לספק מידע מדויק יותר ועדכני יותר בזמן אמת על מצב איזון הסוכר שאינו מושפע מאנמיה או חסר ברזל", אומר ד"ר אלדור. "בנוסף, מדי הסוכר הרציף פותרים את הבעיה העיקרית של מדד ה HbA1C (המספק ממוצע בלבד) ובעצם ניתן למדוד בעזרתם כמה זמן לאורך שעות היממה היו ערכי הסוכר של המטופל בטווח הרצוי".
מה שמשלים את מד הסוכר הרציף, ובעצם יכול לאפשר לחולי סוכרת רבים לנהל אורח חיים רגיל, נטול (כמעט) התעסקות במדידות והזרקות, אלו משאבות אניסולין מתקדמות המכונות גם "לבלב מלאכותי". "כיום קיימות מערכות אינסולין 'חכמות' הכוללות את מערכת המינימד 670G (MiniMed 670G) או בשמה הנפוץ ה"לבלב המלאכותי". מערכת זו משלבת בין משאבת אינסולין ומד סוכר רציף המתקשרים ביניהם. בעזרת אלגוריתם חדשני וחכם המערכת "לומדת" על המטופל ומגיבה בזמן אמת", מספר ד"ר אלדור.
לדבריו, "המערכת בודקת את הסוכר 288 פעמים ביממה וקובעת את קצב הזלפת האינסולין הבסיסי באופן אוטונומי, לפי צורכי המטופל. בשל האוטומציה מערכת זו היא צעד משמעותי נוסף לשחרור המטופל מהמחשבה וההתעסקות המתמדת בטיפול בסוכרת".
ומה צפוי בשלב הבא? "מערכת זו, כמו מערכות "לבלב מלאכותי" עתידיות מתוכננת לאזן את ערכי הסוכר על מנת למקסם את הזמן בתוך הטווח הרצוי (TIR). זאת אומרת, יעד הטיפול בה הוא הגעה ושמירה על TIR של מעל 70% (כלומר 70% ממדידות הסוכר לאורך היום יהיו בין 70-180). ככל שהזמן בתוך הטווח הרצוי גדל – המשמעות למטופל היא פחות אירועי סוכר נמוך, פחות ארועי סוכר גבוה ושיפור גם ב-HbA1C".
