פרויקטור המאבק בקורונה, מנהל תכנית 'מגן לישראל' במשרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו שוחח עם בצלאל קאהן במהדורת הבוקר.
פרופ' גמזו ציין כי הוא מודאג, על אף הירידה המגמתית בתחלואה "אנחנו במצב יציב עם נטייה אופטימית להפחתה כמות התחלואה, אבל ההפחתה היא מאוד איטית שעדיין משאירה אותי מודאג ומבקש מכולם לעשות מאמץ".
גמזו הפציר במאזינים ובכלל אזרחי המדינה לציית לכללים "אני רואה שהרבה מאוד אנשים לא מבינים שהקורונה היא עדיין כאן ואדם בריא שמרגיש בריא וחושב שהוא בריא יכול להדביק אדם אחר ויכול גם להדביק קשיש ולהביא אותו לבית חולים ואולי גם לא עלינו לגרום למצב הזה להיות עוד יותר קשה ולגרום למקרי תמותה. ההפנמה הזו עדיין לא קיימת בציבור".
עוד באתר:
"גם בציבור החרדי, גם החילוני וגם בחברה הערבית אני רואה שאנשים עושים חתונות, מסיבות וחאפלות ומסתכנים בפיגוע של הדבקה המונית ובנזק".
גמזו הדגיש כי על מנהיגי הציבור לקחת את ההסברה לידיים "אני כל הזמן אומר למנהיגים הרוחניים ולכל המנהיגים באשר הם, זו החובה שלכם להעביר את המסר".
לגבי אופן הטיפול באזורים האדומים אמר פרופ' גמזו "באזורים האדומים הפתרון הוא בעבודה משותפת של העיריות עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות, אל תצפו שאיזה פרויקטור מוצלח יבוא וילחץ על כפתור ויכבה את המגיפה. המגיפה שם תהיה מטופלת על ידי מנהיגי המקום, הרשות המקומית, מנהיגי העדה ומנהיגי הקהילה – רק ככה זה עובד. לא סגר".
בעניין זה, שב פרופ' גמזו והדגיש כי לדעתו "סגר הוא לא פתרון קסם, אני לא בעד".
לשאלת קאהן על הסטיגמה שנוצרה בציבור הכללי על החרדים כמפיצי מחלות כביכול והסגרים הלא מוצדקים הוטלו על אזורים חרדיים ענה גמזו: "הסגרים על האזורים החרדים לא עזרו. אני אומר שבסופו של דבר סגר זה גם כן כלי אבל שים לב איך אני עובד: אני לוקח אותו ככלי אחרון. ומה אני מבקש שיהיה ככלי ראשון? הנהגה מקומית, ואני מצפה מכל המנהיגים לקחת את האחריות ולעזור לי ולקהילות לא להידבק. זה הדרך. סגר הוא לא פתרון".
עם זאת, גמזו נימק את עמדתם של המצדדים בסגרים מקומיים ואמר "אלה שמצדדים בסגר אומרים שנכון אמנם שסגר גורם להידבקות גדולה יותר בתוך האזור הסגור – אך הוא אינו עובר מעיר לעיר".
גמזו נשאל האם הוא רואה שיתוף עולה מצד ראשי הערים ואמר "אני חייב לומר שיש שיתוף פעולה, ראשי הערים ברוב הרשויות עושים את העבודה אבל הם לא יכולים לבד גם ללא פיקוד העורף. הם צריכים עוד ועוד מנהיגים פנימיים, רבנים מתוך העדה", הדגיש שוב. "צריכים הבהרה דתית ברורה בהקשר הזה. כשהחברה החרדית לוקחת משימה היא עושה אתזה יותר טוב מהחברה החילונית. רק צריכים להחליט: זאת המשימה שלנו".
בעניין פתיחת הישיבות ב'זמן אלול, אמר גמזו "לישיבות יש מתווה פתיחה ונקפיד עליו. קודם כל הנה אנחנו פותחים, אנחנו מבינים כמה זה קדוש וכמה זה חשוב. אולי הדבר החשוב ביותר, וכן, אני מאשר את הפתיחה – אבל אני רוצה בתמורה שיקפידו על הנוהל ועל התהליך ושישימו לב שאף אחד לא מדביק, כי אנשים מגיעים מבין הזמנים וחלקם חיוביים אז שימו לב. תקפידו".
לשאלת המראיין איך עובד המתווה ענה גמזו בקצרה "בחלק מהמקרים עושים בדיקות בכניסה לישיבות, אבל בעיקר ההקפדה על הכללים הפשוטים, מסיכות גם בישיבה, קפסולות. אותו מתווה שעבדנו עליו. צריך להמשיך לשפר אותו. אי אפשר להגיד אנחנו לא יודעים, אנחנו לא רגילים. כולם יודעים, כולם רגילים. כולם צריכים להקפיד. הישיבות יכולות לעשות אתזה. אני מכיר את היכולות ואת רמת הניהול שם – ברגע שהם יקחו אתזה כמשימה, האדמורי"ם והרבנים יגידו 'זאת המשימה שלכם זה' – יהיה טוב".
גמזו סרב לציין שמות של מנהיגים שמשתפים פעולה ושל אלו שפחות ואמר "אני לא רוצה לחלק ציונים, אבל אני רואה כשהם מבינים את המשימה ומפנימים באמת עושים עבודה טובה אבל כולם צריכים להפנים. כל תא משפחתי וכל אדם צריך לדעת שהוא יכול להידבק ומי שמרגיש סימפטומים שירוץ להיבדק ולא יגיד לעצמו 'לא, אולי זה לא זה".
בעניין בעיית הבדיקות, עליה נשאל, ענה גמזו: "זה כבר לא ככה, אני מבטיח לכם. מבקשה עד תוצאה חיובית זה יומיים. סגרנו את כל הפערים האלו, שאף אחד לא יתרץ תירוצים. לכו להיבדק".
בנושא הימים הנוראים אמר גמזו: "זה מדאיג אותי. מאוד. אני עוד לא יודע מה נעשה אז אבל אני צריך לשבת ולחשוב יחד עם מנהיגי העדה איך מוצאים פתרונות לזה. זה מסוג הדברים שצריך לחשוב טוב טוב מה אנחנו עושים בתקופה הזו. זה אתגר מטורף, משימה מורכבת".
גמזו ענה גם בעניין קיצור ימי הבידוד ואמר כי "עובדים על לקצר את ימי הבידוד, אבל הידיים של המומחים רועדות מלקצר כי אם זה לא יהיה טוב אתה מגביר את האפשרות של ההדבקה. אין לי תשובה כרגע מוועדת המומחים לגבי אופן הקיצור".
